ידוע כי פרפור פרוזדורים (AF) ואנתרציקלינים הם גורמי סיכון לאי ספיקת לב (HF). במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת The American Journal of Cardiology, החוקרים רצו לאפיין את ההשפעה של AF לפני ואחרי טיפול עם אנטרציקלין על התפתחות של HF בחולים שטופלו באנתרציקלינים.
עוד בעניין דומה
החוקרים אספו מידע מ-5,598 מטופלים שטופלו בטיפול חדש באנטרציקלין במרכז שלישוני בין השנים 2008 ו-2021. החוקרים השתמשו בהתאמת ציוני נטייה (propensity score matching) כדי להתאים 204 זוגות עם או בלי AF לפני טיפול עם אנטרציקלין ו-135 זוגות עם או בלי AF אחרי טיפול עם אנטרציקלין.
התוצאה העיקרית של המחקר היתה HF סימפטומטי חדש. החוקרים התאימו בין מטופלים עם וללא AF לפני ואחרי טיפול עם אנטרציקלין לפי גיל, מגדר, תרופות וגורמי סיכון קרדיווסקולריים.
תוצאות המחקר הראו כי בסך הכל 45 חולים עם AF לפני טיפול עם אנטרציקלין ו-23 מהחולים התואמים פיתחו HF (שכיחות מצטברת של חמש שנים: 29% בקבוצת AF לפני טיפול עם אנטרציקלין ו-13% בקבוצה התואמת, p=0.003, יחס סיכון 2.1, רווח בר סמך 95% 1.3 עד 3.4, p=0.004).
בסך הכל, 39 חולים (שכיחות מצטברת של 5 שנים: 40%) עם AF אחרי טיפול עם אנטרציקלין ו-9 חולים תואמים (שכיחות מצטברת של 5 שנים: 7%) פיתחו HF (יחס סיכון 6.1, רווח סמך 95% 3.0 עד 12.4, p<0.001).
לסיכום, AF לפני ואחרי טיפול בטיפול עם אנטרציקלין קשור לשכיחות גבוהה של HF בחולים שטופלו באנתרציקלינים. נדרשים מחקרים פרוספקטיביים של טיפולים כדי להפחית HF בחולים בסיכון גבוה.
מקור:
תגובות אחרונות