במחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Pediatric Nursing, החוקרים ביקשו להעריך כיצד מידע כתוב לפני הניתוח משפיע על רמות החרדה והתפיסות של טיפול ממוקד במשפחה בהורים שילדיהם עתידים לעבור ניתוח אמבולטורי.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 60 הורים שחולקו לשתי קבוצות: קבוצת התערבות (n=30) שקיבלה מידע בכתב ובעל פה לפני הניתוח, בעוד שקבוצת ביקורת (n=30) קיבלה מידע מילולי בלבד. ההתערבות כללה חוברת שפירטה את התהליך הטרום-ניתוחי, תוך שיקוף של התדריך המילולי.
ההשפעה על ההורים נמדדה באמצעות מדד SAIי(State Anxiety Inventory) ומדד FCCASי(Family Centered Care Assessment Scale) לפני הניתוח ו-1-2 שעות לאחר הניתוח. החוקרים ביצעו ניתוח נתונים על ידי שימוש במבחן t עבור קבוצות תלויות ועצמאיות ובמבחן ANOVA בעיצוב מעורב כדי לחקור את האינטראקציה בין זמן לקבוצה, כאשר גודל האפקט נמדד על ידי partial eta squared.
מתוצאות המחקר עולה שיפור מובהק בציוני החרדה והטיפול הממוקד במשפחה עבור קבוצת ההתערבות בהשוואה לקבוצת הביקורת לאחר קבלת התיעוד הכתוב (p < 0.05), מה שמצביע על השפעה חיובית מובהקת. יתרה מזאת, הניתוח הדגיש השפעה מובהקת הן בהפחתת חרדה הורית והן בהגברת התפיסות של טיפול ממוקד במשפחה לאורך זמן, כאשר אינטראקציות בקבוצת זמן הראו גודל אפקט משמעותי ונרחב (p < 0.001).
החוקרים סיכמו כי מידע מילולי, בתוספת תיעוד כתוב, יכול להפחית באופן מובהק את החרדה ההורית ולשפר את התפיסות של טיפול ממוקד במשפחה מעבר להשפעות של תדרוך מילולי סטנדרטי בלבד. ממצאי המחקר מתועדים ב-ClinicalTrials.gov תחת המזהה NCT05668416.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות