במחקר עוקבה אורכי נבחנה ההשפעה של דפוסים שונים של שינוי במשקל על הסיכון לפתח היפרגליקמיה לא סוכרתית ועל רמות המוגלובין מסוכרר באנשים עם עודף משקל או השמנה.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 435 מבוגרים שהשתתפו בתכנית לניהול משקל, עם אינדקס מסת גוף (BMI) של 28 ק"ג/ממטר2 ומעלה. המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות על סמך השינויים במשקל שלהם ב-3 ו-12 חודשים לאחר התחלת הפעילות: אלה שלא ירדו במשקל, אלה ששמרו על ירידה במשקל ("שומרים") ואלה שעלו במשקל ("מחזירים").
החוקרים השתמשו בניתוחי רגרסיה לוגיסטית רב-משתנית ובניתוחי רגרסיה ליניארית כדי לבחון את הקשרים בין דפוסי שינוי משקל אלה לבין תוצאי הבריאות.
מתוצאות המחקר עולה כי 77 משתתפים פיתחו היפרגליקמיה לא סוכרתית בין המעקב של שנה למעקב של חמש שנים. החוקרים לא גילו קשר מובהק בין דפוסי שינוי משקל לבין שכיחות היפרגליקמיה לא סוכרתית בחמש שנים.
עם זאת, צוין כי לשומרים היו רמות HbA1c ממוצעות שהיו נמוכות ב-0.15% לאחר שנה אחת (רווח בר-סמך 95%, -0.10 עד 0.22) וגם לאחר חמש שנים (רווח בר-סמך 95%, -0.23 עד -0.06). בהשוואה לאלה שלא ירדו במשקל (רווח בר-סמך 95%, -0.10 עד 0.22). לא נצפה הבדל מובהק ברמות HbA1c בין המחזירים לאלה שלא ירדו במשקל.
החוקרים סיכמו כי שמירה על ירידה במשקל היא חיונית לשמירה על רמות נמוכות יותר של HbA1c לאורך זמן, והדגישו את הצורך בתמיכה מתמשכת כדי לסייע במניעת עלייה במשקל אצל אנשים עם עודף משקל או השמנת יתר. ממצא זה מדגיש את חשיבות אסטרטגיות ארוכות טווח בניהול משקל ומניעת סוכרת.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות