השרידות משתנה בחולים עם GBM מסוג IDH wildtype גם לאחר כריתה כירורגית של מחלה הניתנת לזיהוי רדיוגרפית, מה שמדגיש את המגבלות של הערכה רדיוגרפית של אנטומיית הגידול החדיר. רוב האירועים הפרוגרסיביים שלאחר הניתוח הם כשלים בטווח של 2 ס"מ משולי הכריתה, המניעים אסטרטגיות כריתה סופרה-מקסימליות לשיפור השליטה המקומית. עם זאת, לא ידוע אילו חולים מפיקים תועלת מכריתות קיצוניות כאלה.
עוד בעניין דומה
לאחרונה, פורסמו בכתב העת Neuro-Oncology, ממצאיו של מחקר בו חוקרים ביקשו להעריך האם הטרוגניות השרידות של GBM בעקבות כריתה מלאה (gross total resection GTR) נמצאת בקורלציה עם עומס הגידול המיקרוסקופי a על ידי ניתוח תכולת תאי הגידול בשולי הניתוח עם שיטה מהירה מבוססת qPCR לזיהוי מוטציה של הפרומוטור TERT.
החוקרים פיתחו מודל חיזוי כדי לזהות אילו GBM מסוג wildtype IDH ניתנים לכריתת GTR.
תוצאות המחקר הדגימו שלמודל הניבוי ל-GTR בר-השגה, שפותח על פי נתונים רדיוגרפיים ומולקולריים רטרוספקטיביים של חולי GBM שעברו כריתה, היה שטח מתחת לעקומה (area under the curve AUC) של 0.83, רגישות של 62% וסגוליות של 90%.
ניתוח פרוספקטיבי של מודל זה ב-44 חולים מצא ש-89% מהחולים נחזו בצורה נכונה כדי להשיג RV<4.9cc. מתוך 44 חולים פוטנציאליים שעברו אנליזת qPCR מהירה של מוטציות הפרומוטור TERT בשולי הניתוח, לשבעה היתה מוטציית TERT בלתי ניתנת לזיהוי, מתוכם חמישה עברו גם כריתת GTR (RV<1cc). בחמישה מטופלים אלה לאחר 30 חודשי מעקב, 75% לא הראו התקדמות, בהשוואה ל-0% בקבוצה עם מוטציות TERT שזוהו בשולי הניתוח (p=0.02).
החוקרים הסיקו כי ישנה תת קבוצה של חולי GBM שעשויים להפיק תועלת מבוקרת מקומית מכריתה רדיקלית לשוליים מולקולריים בלתי ניתנים לזיהוי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות