ל-10%-15% מהחולים עם סרטן מעי גס לא גרורתי יש שאתות עם מחסור בחלבוני תיקון DNA (Mismatch Repair-Deficient - dMMR). בחולים אלה היעילות של טיפולים כימותרפיים היא מוגבלת. השימוש באימונותרפיה ניאואדג'ובנטית הדגימה תוצאות מבטיחות, אך המידע ממחקרים בגישה זו הינו מוגבל.
עוד בעניין דומה
במחקר פאזה 2 נכללו נבדקים עם סרטן מעי גס מסוג dMMR מקומי מתקדם לא גרורתי אשר טרם טופלו. במסגרת המחקר הם קיבלו טיפול ניאואדג'ובנטי עם המשלב ניבולומאב ואיפילימומאב. התוצאים העיקריים כללו בטיחות, שהוגדרה לפי ביצוע ניתוח עיתי (לדוגמה, עיכוב של פחות משבועיים עד ביצוע הניתוח בשל אירועי רעילות מקושרים לטיפול) ושרידות ללא מחלה כעבור שלושה שנים. תוצאים שניוניים כללו תגובה פתולוגית ותוצאות של ניתוח גנומי.
מתוך 115 נבדקים שנכללו, 113 (98%, רווח בר-סמך של 97.5%, 93-100) עברו ניתוח עיתי, שניים עברו ניתוח בעיכוב של שבועיים.
תופעות לוואי מקושרות לטיפול אימוני דרגה 3 או 4 אירעו בחמישה נבדקים (4%) ואף אחד מהנבדקים לא הפסיק את הטיפול בגלל תופעות הלוואי.
מבין 111 הנבדקים שנכללו בניתוח היעילות, תגובה פתולוגית נצפתה עבור 109 (98%, רווח בר-סמך של 95%, 94-100), כאשר עבור 105 (95%) הודגמה תגובה פתולוגית משמעותית (שהוגדרה כשארית שאתית חיונית של פחות מ-10%) ועבור 75% (68%) הודגמה תגובה פתולוגית מלאה (0% שארית שאתית חיונית). במשך מעקב חציוני של 26 חודשים (טווח של 9-65), אף אחד מהנבדקים לא חווה הישנות של המחלה.
מסקנת החוקרים היתה כי עבור נבדקים עם סרטן מעי גס מסוג dMMR מקומי מתקדם, טיפול ניאואדג'בונטי עם ניבולומאב ואיפילימומאב הדגים פרופיל בטיחות מתקבלת. כמו כן, נצפתה תגובה פתולוגית בשיעור גבוה של הנבדקים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות