ממאירות ריאתית מתרחשות לרוב בקשישים כאשר גיל האבחנה החציונית בדנמרק עומד על גיל 73 שנים. עם זאת, מטופלים קשישים מיוצגים פחות במחקרים קליניים ובמחקרי סקירה. במחקר זה החוקרים ביקשו לאפיין קשישים עם סרטן ריאות ובחנו את העומס האבחוני, תבניות הטיפול ושרידות של הנבדקים.
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו נבדקים שאובחנו עם סרטן ריאות בין השנים 2014-2017, לפי מרשם הסרטן הלאומי של דנמרק, עבורם היה מידע קליני במרשם של סרטן ריאות. מידע על אודות נבדקים הוצלב עם מידע מתוך הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה באמצעות מספר זיהוי ייחודי למטופל.
בניתוח הנתונים נכללו 17,835 נבדקים, מהם 2,871 (16.1%) היו בגילאי 80 שנים ומעלה.
תוצאות המחקר הדגימו כי מטופלים קשישים עברו פחות ביופסיות ריאתיות (47% לעומת 53%) או פעולות במיצר (34% לעומת 26%) בהשוואה לנבדקים צעירים (p<0.001). בנוסף, עבור מטופלים מעל גיל 80 נרשמו טיפולים בשיעור קטן (60% לעומת 85%), והם קיבלו טיפול מרפא בשכיחות נמוכה (23% לעומת 42%) בהשוואה לנבדקים מתחת לגיל 80 (p<0.001).
לנבדקים הקשישים היה סיכוי גבוה פי 2.1 (רווח בר-סמך של 95%, 1.9-2.2) למות בתוך 12 חודשים לאחר האבחנה, בהשוואה לנבדקים צעירים.
מסקנת החוקרים היתה כי נבדקים מעל גיל 80 מאובחנים פחות עם סרטן ריאות בהשוואה לנבדקים צעירים יותר. גיל מעל 80 נמצא קשור לפחות טיפול ניתוחי ופחות טיפול למטרות ריפוי. בין כל קבוצות הטיפול, גיל מעל 80 נמצא קשור לפרוגנוזה ירודה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות