רק מעט ידוע על תהליך ההתפתחות של טיפולים כימותרפיים עבור סרטן שד. במחקר זה החוקרים מתארים תבניות שימוש בתרופות כימותרפיות עבור טיפול בסרטן שד בדרגה I-IIIA שהשתתפו במחקר OBCDי(Optimal Breast Cancer Chemotherapy Dosing), מתוך מאגרי הנתונים של KPNCי(Kaiser Permanente Northern California) ושל KPWAי(Kaiser Permanente Washington).
עוד בעניין דומה
במחקר נכללו 33,670 נשים בגילאי 18 שנים ומעלה שאובחנו עם סרטן שד ראשוני דרגה I-IIIA שעבורן נמצא מידע ב-KPNC ו-KPWA בין השנים 2006-2019. החוקרים בחנו תבניות טיפול בכימותרפיה במתן תוך-ורידי, הכולל טיפול ציטוטוקסי ו/או טיפולים כנגד HER2. הם בחנו את המגמות של מתן מרשמים לטיפולים כימותרפיים, משך הטיפול ומספר הטיפולים אותם קיבלו המטופלות. בניתוח שניוני התוצאות רובדו על פי קבלת טיפול כנגד HER2 (טראסטוזומאב ו/או פרטוזומאב) שניתנו למשך ארוך יותר.
תוצאות המחקר הדגימו כי 38.9% מהנבדקות קיבלו טיפול כימותרפי תוך-ורידי, עם ירידה בשיעור הנבדקות שקיבלו טיפול זה מ-40.2% בשנת 2006 ועד 35.6% בשנת 2019 (p<0.001 עבור המגמה).
מבין 13,089 נבדקות שקיבלו טיפול כימותרפי, שיעור הנבדקות שקיבלו טיפול ניאואדג'ובנטי עלה (4.1-14.7%; p<0.001 עבור המגמה) וכן טיפול עם תכשירים כנגד HER2 (20.8-30.9%; p<0.001 עבור המגמה). משך הטיפול עלה (מ-5.3 ועד 6 חודשים; p<0.001 עברו המגמה) וכן מספר הטיפולים (מ-10.8 ועד 12.5; p<0.001 עבור המגמה).
עבור אלו שטופלו עם תכשירים כנגד HER2, משך הטיפול ומספר הטיפולים הממוצע ירדו, ועבור אלו שלא קיבלו טיפול כנגד HER2 מספר הטיפולים עלה אך משך הטיפול הכולל לא השתנה.
מסקנת החוקרים היתה כי בעוד השכיחות של השימוש בטיפולים כימותרפיים עבור סרטן שד ירדה במהלך השנים, השימוש בטיפולים כימותרפיים ניאואדג'ובנטיים עלה וכן השימוש בתכשירים כנגד HER2. כמו כן, משך הטיפול ומספר מפגשי טיפול עלו. הבנה של מגמות אלו חשובה לקבלת החלטות קליניות ולתכנון מנהלי של הטיפולים.
מקור:
תגובות אחרונות