במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Diabetes Care, החוקרים שאפו לבחון את הקשר בין רמות שונות של הפרעה בסבילות לגלוקוז אצל האם לבין שכיחות היפוגליקמיה של יילודים.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 8,262 דיאדות של אם-תינוק בשני בתי חולים מ-2014 עד 2023. מצב גליקמי של האם סווג על פי בדיקת העמסת סוכר כסבילות רגילה לגלוקוז (NGT) לפי תוצאה תקינה, אי סבילות לגלוקוז בהריון לפי תוצאה לא תקינה ללא חריגה (GGI-0) או עם חריגה אחת (GGI-1) בהעמסה של 100 גרם או סוכרת הריונית (GDM) לפי תוצאה לא תקינה עם שני ערכים חריגים או יותר.
היפוגליקמיה של יילודים הוגדרה בתינוקות עם רמות גלוקוז בדם מתחת ל-45 מ"ג/ד"ל או אבחנה של ICD-9 או ICD10.
החוקרים השתמשו בניתוח רגרסיה לוגיסטית כדי לבחון את הקשר בין סבילות אמהות לגלוקוז לבין תוצאות בריאותיות של היילודים. בנוסף, ביצעו ניתוח רגישות, תוך התאמת החישובים כדי לשקול תרחיש היפותטי שבו 33% מהתינוקות שלא נבדקו לראשונה יסבלו גם מהיפוגליקמיה של יילודים.
מתוצאות המחקר עולה כי מבין התינוקות, 12% סבלו מהיפוגליקמיה של יילודים. במודלים מותאמים, לתינוקות שנולדו לאמהות עם GGI-0 היו סיכויים גבוהים פי 1.28 (רווח בר סמך 95%, 1.12-1.65), ל-GGI-1 היו סיכויים גבוהים פי 1.58 (רווח בר סמך 95%, 1.11-2.25), ול-GDM היו סיכויים גבוהים פי 4.90 (רווח בר סמך 95%, 3.81-6.29) לחוות היפוגליקמיה של יילודים בהשוואה לתינוקות שנולדו לאמהות עם סבילות רגילה לגלוקוז (NGT). האסוציאציות בניתוחי רגישות היו עקביות עם הניתוח הראשוני.
החוקרים סיכמו כי הפרעה בסבילות לגלוקוז בהריון קשורה לסיכון גבוה יותר להיפוגליקמיה של יילודים. הם הציעו שמחקר עתידי יתמקד באופן מקיף יותר ברמות הגלוקוז בדם של יילודים ובהשלכות הבריאותיות ארוכות הטווח של ממצאים אלה.
מקור:
תגובות אחרונות