הקווים המנחים של איגוד האורולוגים האירופאי (European Association of Urology - EAU) תומכים בטיפול עם BCGי(Bacillus Calmette-Guérin) בהזרקה לתוך שלפוחית השתן לאחר ביצוע כריתת שאת בשלפוחית השתן בגישה דרך השופכה (Transurethral Resection of Bladder Tumor - TURB) עבור נבדקים עם סרטן שלפוחית השתן ללא עדות לחדירה לשרירים (Non–Muscle-Invasive Bladder Cancer - NMIBC) בדרגת סיכון בינונית-גבוהה. זאת, על מנת להפחית את הסיכון של הישנות השאת.
עוד בעניין דומה
איכות המידע הקיים לא מאפשר הסקת מסקנות מוחלטת בנוגע להשפעה של זנים ומינונים שונים של BCG על תוצאי שרידות ארוכי מועד.
מטרת מחקר זה היתה לבחון את תוצאי השרידות ארוכי הטווח של זנים ומינונים שונים של BCG עבור טיפול בנבדקים עם NMIBC.
במחקר נכללו כלל הנבדקים שבמאגר נתונים אזורי בהונג קונג אשר אובחנו עם NMIBC ועברו טיפול BCG בהזרקה דרך השופכה בין השנים 2001-2020. מידע על אודות זן ומינון הטיפול (זן Connaught במינון של 81 מ"ג, זן Connaught במינון של 27 מ"ג, זן טוקיו במינון של 80 מ"ג וזן דני במינון של 30 מ"ג) עם BCG נאסף מרשומות רפואיות אלקטרוניות.
שרידות כוללת (Overall Survival - OS), שרידות מסוימת לממאירות (Cancer-Specific Survival - CSS) ושרידות ללא הישנות (Recurrence-Free Survival - RFS) נמדדו באמצעות שיטת קפלן-מאייר.
רגרסיית COX רב-משתנית בוצעה לצורך תקנון מערפלים אפשריים ולזיהוי יחסי סיכונים ורווחי בר-סמך עבור זני BCG שונים. ניתוח לפי תת קבוצות בוצע לצורך השוואה בין טיפול עם BCG במינון מלא לבין טיפול עם מינון מופחת.
במחקר נכללו 2,602 נבדקים שאובחנו עם NMIBC ואשר טופלו עם BCG בהזרקה לתוך שלפוחית השתן. מתוך נבדקים אלה, 1,291 (49.6%) קיבלו טיפול עם זן Connaught במינון של 81 מ"ג, 199 (7.6%) קיבלו טיפול עם זן Connaught במינון מופחת של 27 מ"ג, 1,014 (39%) קיבלו טיפול עם זן טוקיו ו-98 (3.8%) קיבלו טיפול עם זן דני.
משך המעקב החציוני עמד על 11 שנים. תוצאות המחקר הדגימו כי לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בין הקבוצות השונות מבחינת OS, CSS, RFS ו-PFS. בניתוח רב-משתני נמצא כי טיפול עם זן Connaught במינון של 27 מ"ג היה נחות בהשוואה לטיפול עם זן Connaught במינון של 81 מ"ג, מבחינת OS (יחס סיכונים של 1.26, רווח בר-סמך של 95%, 1.05-1.51), CSS (יחס סיכונים של 1.69, רווח בר-סמך של 95%, 1.08-2.66) ו-PFS (יחס סיכונים של 1.86, רווח בר-סמך של 95%, 1.2-2.88).
טיפול במינון מלא עם BCG נמצא קשור ל-OS (יחס סיכונים של 0.82, רווח בר-סמך של 95%, 0.73-0.92), CSS (יחס סיכונים של 0.64, רווח בר-סמך של 95%, 0.47-0.86), RFS (יחס סיכונים של 0.8, רווח בר-סמך של 95%, 0.7-0.92) ו-PFS (יחס סיכונים של 0.53, רווח בר-סמך של 95%, 0.39-0.68) טובים יותר.
מבין הנבדקים שקיבלו טיפול במינון מלא עם BCG, נבדקים שקיבלו טיפול עם זן Connaught במינון של 27 מ"ג הדגימו תוצאות נחותות בהשוואה לטיפול עם זן Connaught במינון של 81 מ"ג, מבחינת CSS (יחס סיכונים של 1.93, רווח בר-סמך של 95%, 1.07-3.51).
בהשוואה לקבוצת הטיפול עם זן Connaught, אלה שטופלו עם זן טוקיו או זו דני הדגימו תוצאי שרידות דומים לתוצאות כלל העוקבה ושל תת הקבוצה שקיבלה טיפול עם מינון מלא.
מסקנת החוקרים היתה כי טיפול במינון מלא עם BCG הינו המאפיין החשוב ביותר לצורך מיטוב תוצאי שרידות בנבדקים עם NMIBC בסיכון בינוני-גבוה. לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בתוצאי השרידות בין נבדקים שקיבלו מינון מלא של BCG מהזנים השונים, Connaught, טוקיו ודני. טיפול עם מינון מופחת של זן Connaught נמצא מקושר לתוצאי שרידות ירודים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות