תנאי מקדים להפעלת תכנית סקירה הינו שבדיקות הסקר מקובלות על הנבדקים. מטרת מחקר זה היתה להעריך את מידת המקובלות והמטרד של בדיקות סקר לזיהוי מוקדם של סרטן ערמונית עבור גברים.
עוד בעניין דומה
במחקר אקראי מבוסס אוכלוסין GOTEBORG-2 נכללו מעל 37,000 גברים שעברו בדיקות למדידה של אנטיגן מסוים לערמונית (Prostate-Specific Antigen - PSA) ולאחר מכן, אם ערכי PSA היו גבוהים, בדיקת תהודה מגנטית (Magnetic Resonance Imaging - MRI) ולבסוף, בהינתן התוויה מתאימה, עברו אף ביופסיה מבלוטת הערמונית (ממוקדת או סיסטמית).
הנבדקים נתבקשו למלא שאלון ובו הם מדרגים את מידת המטרד של כל בדיקה (PSA,יMRI וביופסיה מבלוטת הערמונית) בסרגל קטגוריאלי מ-1 ועד 5 (1 - לא מהווה מטרד כלל, 5 - מטרד נוראי), וכן לדרג את מידת ההסמכה לבצע בדיקות חוזרות באמצעות סימון X על גבי סרגל רציף בטווחים של 0-10 (0 = מסכים ללא היסוס, 10 = לא מוכן בשום פנים).
תוצאות המחקר הדגימו כי שיעורי ההיענות לביצוע בדיקת MRI עמדו על 96% (1,790/1,872), לעומת 89% (810/907) שהסכימו לעבור ביופסיה נוספת.
שיעור הנבדקים שמילאו את השאלון עמד על 75% (608/810). נבדקים שעברו את כל הבדיקות (n = 577) דירגו את הביופסיה כמטרד חמור יותר בהשוואה לביצוע בדיקת PSAי(p<0.001) ו-MRIי(p<0.001).
רמה גבוה של מטרד (ציון של מעל 4 מתוך 5) דווח על ידי 2% מהנבדקים (12/577) עבור בדיקת PSA,י8% (46/577) עבור בדיקת MRI ו-43% (247/577) עבור ביופסיה. נבדקים העדיפו לעבור בדיקת MRI חוזרת מאשר לעבור ביופסיה (p<0.001), אך ההבדל ביניהם היה קטן (חציון של 0.2 [רווח בר-סמך של 95%, 0.1-0.6] לעומת 0.5 [רווח בר-סמך של 95%, 0.1-2]).
מסקנת החוקרים היתה כי ביופסיה מהווה מטרד משמעותי יותר מ-MRI, אך מרבית הנבדקים היו מוכנים לעבור כל אחת מהבדיקות בעת הצורך.
ויתור על ביופסיות שגרתיות עבור נבדקים ללא עדות לממאירות בבדיקת MRI ומעבר לביצוע ביופסיות ממוקדות על פי ממצאי MRI עשויים להפחית את מידת אי-הנעימות אותה חווים גברים המבצעים בדיקות סקר לזיהוי מוקדם של סרטן ערמונית.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות