עיכוב בתחילת טיפול עבור סרטן עלול להשפיע על המשך התקדמות המחלה, תוך אפשרות לתאי הגידול להמשיך לשגשג ולהתפשט. עם זאת, לא ידוע מספיק על הקשר בין משך הזמן עד התחלת הטיפול עבור סרטן ושט (Esophageal Cancer - EC) לבין תוצאי שרידות.
עוד בעניין דומה
במחקר זה החוקרים ביקשו לבחון את ההשלכה של עיכוב בטיפול על תוצאי שרידות של נבדקים עם EC ממחוז Hebei שבסין, המוכר כאזור עם סיכון גבוה במיוחד לתחלואה עם EC.
במחקר נכללו 9,977 נבדקים עם EC לא גרורתי אשר עברו טיפול ניתוחי בין השנים 2000-2020. תוצאי השרידות; שרידות כוללת (Overall Survival - OS) ושרידות מסוימת לסרטן (Cancer Specific Survival - CSS) נבחנו באמצעות שיטת קפלן-מאייר. רגרסיה חד ורב משתנית על שם COX בוצעה לצורך הערכת ההשפעה של מספר ימי המתנה לתחילת הטיפול על OS ו-CSS.
תוצאות המחקר הדגימו כי משך ההמתנה הממוצע מהאבחנה ועד טיפול ניתוחי עבור EC עמד על 1.31 חודשים (רווח בר-סמך של 95%, 1.29-1.34). נבדקים עם משך המתנה ארוך (שלושה חודשים ויותר) עד החלת הטיפול הדגימו שיעורי OS ו-CSS נמוכים כעבור 3, 5 ו-10 שנים בהשוואה לאלה שהחלו טיפול ללא עיכוב.
משך המתנה ארוך טרם הטיפול נמצא קשור, באופן עצמאי, לעלייה בסיכון לתמותה מכל סיבה ומסרטן בקרב נבדקים מתת קבוצות מרובות ובהם: גברים, קשישים, רווקים, בעלי הכנסה נמוכה, ונבדקים ממחוזות שאינם סמוכים לערים מרכזיות וכן עבור אלה עם EC בעל התמיינות נמוכה או בדרגה IV.
מסקנת החוקרים היתה כי עיכוב ארוך בתחילת הטיפול משפיע באופן משמעותי על תוצאי OS ו-CSS עבור נבדקים עם EC. מיטוב תזמון הטיפול עשוי להאריך את תוחלת החיים של נבדקים עם EC.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות