מחקרים קודמים העלו קשר בין ניתוח קטרקט וחסימת כלי דם ברשתית. עם זאת, הקשר עלול להיות מיוחס להטיית גילוי כיוון שניטור לאחר ניתוח עשוי להיות תכוף יותר עבור אלה שעוברים ניתוח קטרקט מאשר עבור אלה שלא.
עוד בעניין דומה
במחקר עוקבה מבוסס אוכלוסיה באמצעות מסגרת להדמיית מחקר היעד (target trial emulation framework), החוקרים בחנו את הקשר הפוטנציאלי בין ניתוח קטרקט וחסימת כלי דם ברשתית, תוך התחשבות באם ניטור מוגבר לאחר הניתוח עשוי להשפיע על שיעורי הגילוי.
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת American Journal of Ophthalmology, החוקרים ביקשו להשוות את השכיחות של חסימת כלי דם ברשתית בחולים שעוברים ניתוח קטרקט עם אלו שטופלו בהתערבות לא ניתוחית. החוקרים השתמשו בנתונים ממסד הנתונים של ביטוח הבריאות הלאומי של טייוואן, המכסה את השנים 2003 - 2018.
החוקרים איתרו 577,129 זוגות של מטופלים בני 50 ומעלה, שעברו ניתוח קטרקט או טיפול לא ניתוחי. המטופלים הותאמו לפי ציון נטייה על מנת למזער הטיות. התוצא העיקרי היה חסימת כלי דם ברשתית. מודל סיכונים פרופורציונליים של Cox שימש להשוואה בין הקבוצות. ניתוחים נוספים התמקדו רק בחולים שעברו בדיקה פונדוסקופית בששת החודשים שלפני ניתוח הקטרקט כדי לטפל בסוגיית הטיית הגילוי.
מתוצאות המחקר עולה כי יחס הסיכון לחסימת כלי דם ברשתית לאחר ניתוח קטרקט היה 1.23 (רווח בר סמך 95%, 1.17-1.29) בהשוואה לקבוצת הביקורת. ניתוח תוצאים משניים הניב תוצאות דומות עבור חסימת עורק ברשתית (יחס סיכון 1.13, רווח בר סמך 95%, 1.02-1.26) ועבור חסימה ורידית ברשתית (יחס סיכון 1.26, רווח בר סמך 95%, 1.20-1.33).
עם זאת, לא נצפתה עלייה משמעותית בסיכון בקרב חולים שעברו בדיקה פונדוסקופית לפני הניתוח (יחס סיכון 1.06, רווח בר סמך 95%, 0.98-1.15).
החוקרים סיכמו כי ביצוע בדיקה פונדוסקופית יסודית לפני ניתוח קטרקט היא חיונית כדי לקבוע אם התנאים שלאחר הניתוח נובעים באמת מהניתוח או שהם ביטוי של מצבים קיימים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות