גורמי סיכון מסוימים הקשורים לבריאות דורשים התערבות משפטית. Medical-legal partnerships (MLP) הינו שיתוף פעולה בין מרפאות ועורכי דין הנותן מענה לצרכים המשפטיים הפוגעים בבריאות (health-harming legal needs - HHLN) והוכח כמשפר את הבריאות ומפחית את השימוש.
עוד בעניין דומה
לאחרונה פורסמו בכתב העת Journal of The American Board of Family Medicine ממצאיו של מחקר שבו חוקרים ביקשו להעריך את ההשפעה, החסמים והקווים המנחים של יישום MLP במרפאות טיפול ראשוני.
המחקר בוצע במתכונת של ראיון מובנה למחצה שהעריך את ההשפעה הנתפסת, החסמים והקווים המנחים של MLP בקרב קלינאים, חולי מרפאה וצוותי מרפאה ו-MLP. תוכנת AI שימשה לתמלול ראיונות ותוכנת NVivo שימשה לקידוד הנתונים.
במחקר הוכללו 16 משתתפים. רוב המשיבים היו נשים (81%) ולבנים (56%). ארבעה משיבים היו צוותי מרפאה, ארבעה היו צוותי MLP ושמונה היו מטופלים במרפאה.
עלו מספר נושאים עיקריים, לרבות: מטופלים שחוו סוגיות משפטיות שהיו מזיקות, נפוצות ומורכבות; באמצעות יחסי אמון, ה-MLP הצליח לשפר את הבריאות ולפתור בעיות משפטיות, עבור חלקם; חוסר אמון, פערים בתקשורת וצוות לא עקבי הגבילו את השפעת ה-MLP. כמו כן, ה-MLP זיהה אסטרטגיות תיאום ותקשורת כדי לשפר את האמון ולהגביר את השפעתו.
החוקרים הסיקו כי ל-HHLNs יכולה להיות השפעה שלילית משמעותית על הבריאות הפיזית והנפשית של החולים. המשיבים תפסו את ה-MLPs ככלי ששיפר את בריאותם ופתר את הצרכים הללו, עבור חלקם. למרות ההצלחות שנצפו, האינטגרציה בין הארגונים הקליניים והמשפטיים היתה חמקמקה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות