ניסריה גונוריאה (Neisseria gonorrhoeae) הוא חיידק עם בעיית עמידות לאנטיביוטיקה גלובלית ומוכרת. צפלוספורינים עם טווח רחב, האנטיביוטיקות האחרונות שנותרו אמינות, נכשלים יותר ויותר בטיפול בזיהומי ניסריה גונוריאה, במיוחד בזיהומי לוע, דבר שמוביל למגוון אפשרויות טיפול מצומצם בעתיד.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Sexually Transmitted Diseases, חוקרים ערכו סקירה שיטתית ומטה-אנליזה של כשלים בטיפול בניסריה גונוריאה. בנוסף, הם השוו את הריכוזים המעכבים המינימליים (MIC, minimum inhibitory concentrations) של חיידקים שבודדו מהלוע ומחוץ ללוע.
תוצאות המחקר הדגימו כי ה-MIC הממוצע הכולל של צפיקסים (cefixime) היה 0.17 מ"ג לליטר (רווח בר-סמך 95%: 0.07-0.41) ואילו של צפטריאקסון (Ceftriaxone) היה 0.10 מ"ג לליטר (רווח בר-סמך 95%: 0.05-0.22).
עבור צפיקסים, אומדני ה-MIC הממוצעים עבור כשלים בטיפול בבידודים מהלוע ומחוץ ללוע היו 0.05 מ"ג לליטר (רווח בר-סמך 95%: 0.02-0.14) ו-0.29 מ"ג לליטר (רווח בר-סמך 95%: 0.11-0.81), בהתאמה.
כמו כן, האומדנים עבור צפטריאקסון היו 0.09 מ"ג לליטר (רווח בר-סמך 95%: 0.03-0.22) ו-0.14 מ"ג לליטר (רווח בר-סמך 95%: 0.03-0.73), בהתאמה. בנוסף, ה-MIC הממוצע הכולל עבור בידודים מהלוע היה נמוך מהסף הפנוטיפי לעמידות שנקבע על ידי הוועדה האירופאית לבחינת רגישות לאנטיביוטיקה (EUCAST, European Committee on Antimicrobial Susceptibility Testing) עבור שתי האנטיביוטיקות (>0.125 מ"ג לליטר).
החוקרים מסכמים כי ישנו צורך בהערכה מחדש של נקודות ספי העמידות הנוכחיים לזיהומי לוע, ומדגישות את הדחיפות של קביעת סטנדרטים בינלאומיים לבדיקת MIC. בנוסף, מודגשת חשיבות של קידום תכנית הפעולה העולמית של ארגון הבריאות העולמי למאבק בהתפשטות ובהשפעה של עמידות לאטיביוטיקה בניסריה גונוריאה. בדיקת רגישות מתמשכת של בידודי ניסריה גונוריאה וניטור של כשלים בטיפול חיוניים להנחיית תגובות אפקטיביות לבריאות הציבור.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות