בקרב מבוגרים עם סוכרת מסוג 2 נצפתה ירידה בשימוש בתרופות לסוכרת בשנה האחרונה לחיים, עם מעבר משמעותי מטיפול במטפורמין וסולפוניל-אוריאה לטיפול באינסולין. כך עולה מנתונים חדשים מארה"ב, שפורסמו בכתב העת Diabetes Care.
עוד בעניין דומה
ברקע למחקר מסבירים המחברים כי ההמלצות הנוכחיות שמות דגש על גישה ליבראלית יותר לאיזון גליקמי בחולים עם תחלואות רקע רבות ותוחלת חיים קצרה יותר, אך מעט ידוע על דפוסי השינוי והפסקת התרופות לסוכרת בקרב קשישים הקרובים לסוף חייהם.
מחקר העוקבה התצפיתי כלל קרוב למיליון מבוטחי Medicare המתגוררים בקהילה, בגיל ממוצע במותם של כ-80 שנים, אשר הלכו לעולמם בין 2015 ו-2019. במסגרת המחקר נבחנו מגמות רישום תרופות לסוכרת במהלך השנה האחרונה לחיים, כאשר נכללו כל סוגי התרופות שהיו זמינות במהלך התקופה, כולל אינסולין קצר-טווח וארוך-טווח, מטפורמין, סולפוניל-אוריאה, מעכבי DPP-4, אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1, מעכבי SGLT-2 ואחרות.
מהנתונים עולה כי שיעור המטופלים המבוגרים שקיבלו טיפול תרופתי לסוכרת עלה קלות מ-71.4% בשנת 2015 ל-72.9% בשנת 2019, כאשר הטיפול במטפורמין הדגים את העלייה הגדולה ביותר מ-40.7% ל-46.5% והטיפול בסולפוניל-אוריאה הדגים את הירידה הגדולה ביותר מ-37.0% ל-31.8%.
השימוש בתרופות חדשות יותר לטיפול בסוכרת עם השפעה חיובית על הלב וכלי הדם, דוגמת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 ומעכבי SGLT-2, היה פחות נפוץ אך עם מגמת עליה לאורך הזמן.
השימוש בכל תרופה לטיפול בסוכרת ירד מ-66.1% ב-9-12 החודשים האחרונים לחיים ל-60.8% בארבעת החודשים האחרונים לחיים (p<0.01), זאת בעיקר בשל ירידה בשימוש במטפורמין ובסולפוניל-אוריאה.
מנגד, נרשמה עליה לקראת סיום החיים בשימוש בתכשירי אינסולין קצר-טווח (מ-28% ל-32.9%) וארוך-טווח (מ-41.2% ל-43.9%), בפרט בקרב חולים שבריריים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את הצורך בהערכה מחודשת של הטיפול התרופתי לסוכרת מסוג 2 בקרב חולים הקרובים לסוף חייהם. מאחר שכ-70% מהחולים עם סוכרת מסוג 2 נוטלים לפחות תרופה אחת לסוכרת, חשוב לשקול הפחתה או הפסקה של הטיפול התרופתי באוכלוסיה פגיעה זו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות