קרדיומיופתיה היפרטרופית (HCM, Hypertrophic cardiomyopathy) היא מחלת הלב הגנטית השכיחה ביותר. מסלולי האיתות המחברים בין וריאנטים של רצפים גנטיים לבין הביטוי הקליני של המחלה והתקדמותה לצורות חמורות יותר אינם מובנים עדיין.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of the American College of Cardiology ביקשו חוקרים לזהות מסלולי איתות המווסתים בצורה שונה בקרדיומיופתיה היפרטרופית באמצעות פרופיל פרוטאומי (proteomic profiling) של שריר הלב האנושי, שאומת לאחר מכן באמצעות פרופיל טראנסקריפטומי (transcriptomic profiling).
במחקר מקרה-ביקורת רב מרכזי זה, חוקרים אספו דגימות שריר לב ממטופלים עם קרדיומיופתיה היפרטרופית וממטופלי ביקורת עם לב שאינו כושל.
פרופיל פרוטאומי של 7,289 חלבונים בוצע באמצעות מבחן SomaScan (SomaLogic). יתר על כן, בוצעה אנליזת מסלולים (pathway analysis) לחלבונים עם רמות ביטוי משתנות, תוך שימוש בשיעור גילוי שגוי <0.05.
אנליזת מסלולים בוצעה גם לחלבונים שריכוזיהם היו קשורים לאינדיקטורים קליניים של קרדיומיופתיה היפרטרופית חמורה, כגון מקטע פליטה מופחת של חדר שמאל, פרפור פרוזדורים וטכיאריתמיות חדריות. בנוסף, בוצעה אנליזה מאשרת של חלבונים אלה שבוטאו בצורה דיפרנציאלית באמצעות פרופיל טרנסקריפטומי של שריר הלב.
המחקר כלל 99 מקרים של קרדיומיופתיה היפרטרופית ו-15 ביקורות. אנליזה של חלבונים עם רמות ביטוי משתנות גילתה חוסר ויסות במסלולים כמו מסלול MAPK (Ras/mitogen activated protein kinase), מסלול פרוטאוליזה בתיווך יוביקוויטין ומסלולים הקשורים לאגיוגנזה (כגון HIFs (hypoxia-inducible factor-1) ו-VEGFי(vascular endothelial growth factor)), ומסלולי האיתות Hippo.
בנוסף, מסלולים שהיו ידועים כמשובשים בקרדיומיופתיה היפרטרופית, כולל מסלולים מטבוליים, דלקתיים ושל המטריקס החוץ תאי, היו גם הם לא מווסתים. אנליזת החלבונים שהיו קשורים לסמנים קליניים של קרדיומיופתיה היפרטרופית חמורה ואנליזת גנים שבוטאו באופן דיפרנציאלי חיזקו את הממצאים הללו.
החוקרים מסכמים כי המחקר הנוכחי הוא הפרופיל הפרוטאומי הנרחב ביותר של שריר לב אנושי הסובל מקרדיומיופתיה היפרטרופית עד כה, עם אנליזה של למעלה מ-7,000 חלבונים מ-99 מקרי קרדיומיופתיה היפרטרופית. הפרופיל הפרוטאומי והפרופיל הטרנסקריפטומי המאשר מדגישים חוסר ויסות הן במסלולים שזוהו לאחרונה (למשל MAPK) והן במסלולים ידועים מהעבר הקשורים לפתוגנזה ולהתקדמות לצורות חמורות של קרדיומיופתיה היפרטרופית.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות