במחקר עוקבה רטרוספקטיבי, החוקרים בחנו את השכיחות וגורמי הסיכון להיפרגליקמיה כתוצאה מסטרס בחולי טיפול נמרץ שאינם חולי סוכרת המקבלים הזנה אנטרלית (EN). הם ציינו שלמרות שמדובר בבעיה שכיחה הקשורה לתוצאים גרועים, גורמי הסיכון הספציפיים במהלך הזנה אנטרלית עדיין אינם מובנים במלואם.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of clinical nursing, החוקרים איתרו 614 חולים שאינם סוכרתיים משתי יחידות טיפול נמרץ בבית החולים העממי של מחוז גוויג'ואו שקיבלו הזנה אנטרלית. החולים סווגו לקבוצות: עם היפרגליקמיה וללא היפרגליקמיה.
נותחו נתונים סוציודמוגרפיים, מאפיינים קליניים, משטרי טיפול, טיפול תזונתי ורמות גלוקוז בדם. ניתוח חד משתני ורב משתני זיהה גורמי סיכון להיפרגליקמיה כתוצאה מסטרס. מחקר זה פעל בהתאם להנחיות STROBE.
מתוצאות המחקר עולה כי השכיחות של היפרגליקמיה כתוצאה מסטרס היתה 35.50%. בניתוח רב-משתני נמצא שהשמנת יתר (BMI ≥ 28 ק"ג/מ"ר), צריכת פחמימות גבוהה (> 5.0 גרם/ק"ג/יום) ושימוש בתמיסות הזנה מסוג semi-elemental הם גורמי סיכון בלתי תלויים.
לעומת זאת, צריכה מתונה של פחמימות (3.0-3.9 גרם/ק"ג/יום) היתה קשורה לסיכון נמוך באופן מובהק.
החוקרים סיכמו כי חלק ניכר (35.50%) מחולי טיפול נמרץ שאינם סוכרתיים חוו היפרגליקמיה כתוצאה מסטרס במהלך הזנה אנטרלית. החוקרים מדגישים כי יש צורך במחקר עתידי שיתמקד בהגדרת רמות פחמימה אופטימליות ופיתוח פרוטוקולי הזנה מותאמים אישית להפחתת היפרגליקמיה כתוצאה מסטרס בחולים קשים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות