לא ברור אם השימוש העולמי בתרופות למניעה קרדיווסקולרית שניונית משתפר עם הזמן. במחקר שנערך על פני 17 מדינות בעלות הכנסה גבוהה, בינונית ונמוכה וממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of the American College of Cardiology, חוקרים ביקשו לתאר שינויים בשימוש בתרופות למניעה קרדיווסקולרית שניונית במהלך מעקב חציוני של 12 שנים.
עוד בעניין דומה
במחקר העוקבה הרב-לאומי PUREי(Prospective Urban Rural Epidemiolog), חוקרים ערכו אנליזת חתך חוזרת כדי לבחון שינויים לאורך זמן בשימוש בתרופות למניעה שניונית בקרב משתתפים עם מחלות קרדיווסקולריות.
במשתתפים עם מחלת עורקים כליליים, הם התמקדו בתרופות נוגדות טסיות, סטטינים, מעכבי מערכת רנין-אנגיוטנסין (RAS, renin-angiotensin system) וחוסמי β. לעומת זאת, במשתתפים עם שבץ מוחי, החוקרים התמקדו בתרופות נוגדות טסיות, סטטינים, מעכבי RAS ותרופות אחרות להורדת לחץ דם. התרופות תועדו בתחילת המחקר ובארבעה ביקורי מעקב שלאחר מכן.
האנליזה כללה 7,409 משתתפים עם אבחנה של מחלה קרדיווסקולרית בביקור הראשון שבתחילת המחקר, 8,792 בביקור השני, 9,236 בביקור השלישי, 11,082 בביקור הרביעי ו-11,677 בביקור האחרון. הגיל החציוני בתחילת המחקר היה 58.0 שנים ו-52.9% מהמשתתפים היו נשים.
משך המעקב החציוני היה 12 שנים, כאשר הביקור הראשון התרחש ב-2007 והביקור החמישי ב-2019.
תוצאות המחקר הדגימו כי במהלך תקופה זו, השימוש בסוג אחד או יותר של תרופות למניעה קרדיווסקולרית היה 41.3% (רווח בר-סמך 95%: 40.2%-42.4%) בנקודת ההתחלה, 43.1% בנקודת השיא (42.0%-44.1%), ולאחר מכן ירד ל-31.3% (30.4%-32.1%) בביקור האחרון.
במדינות בעלות הכנסה גבוהה, השימוש ירד מ-88.8% (רווח בר-סמך 95%: 86.6%-91.0%) ל-77.3% (74.9%-79.6%). לעומת זאת, במדינות בעלות הכנסה בינונית-גבוהה, השימוש גדל מ-55.0% (רווח בר-סמך 95%: 52.8%-57.3%) ל-61.1% (59.1%-63.1%).
במדינות בעלות הכנסה בינונית-נמוכה, השימוש בקבוצת תרופות אחת לפחות היה 29.5% (רווח בר-סמך 95%: 28.1%-30.9%) בנקודת ההתחלה, הגיע לשיא של 31.7% (30.4%-33.1%), ולאחר מכן ירד ל-13.4% (12.5%-14.2%) בביקור האחרון.
במדינות בעלות הכנסה נמוכה, השימוש בקבוצת תרופות אחת לפחות היה 20.8% (רווח בר-סמך 95%: 18.1%-23.5%) בתחילת המחקר, הגיע לשיא של 47.3% (44.8%-49.9%), ולאחר מכן ירד ל-27.5% (25.2%-29.9%) בביקור האחרון.
החוקרים מסכמים כי ברמה עולמית, כמו גם ברוב קבוצות רמות ההכנסה, השימוש בתרופות למניעה קרדיווסקולרית שניונית נותר נמוך, עם שיפור מינימלי לאורך זמן.
מקור:
תגובות אחרונות