במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Network Open מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר עוקבה בארה"ב מהן עולה כי כמעט שני שלישים מהמבוגרים עם הכנסה נמוכה חוו דפוסי שינה לא אופטימליים לאורך חמש שנים. מהנתונים עולה כי אי-סדירות במשך השינה מלווה בעליה של 29% בסיכון לתמותה מכל-סיבה.
עוד בעניין דומה
החוקרים בחנו את הקשר בין שינויים במשך השינה לאורך חמש שנים לבין שיעורי התמותה בקרב 46,928 מבוגרים (גיל ממוצע 53 שנים, 65.4% נשים) מ-12 מדינות בדרום-מזרח ארה"ב, שגויסו למחקר בין השנים 2002 ל-2009. המשתתפים מילאו שאלון בתחילת המחקר שכלל נתונים סוציו-דמוגרפיים והרגלי בריאות, ולאחר מכן השיבו על שאלון מעקב בין 2008 ל-2013.
משך השינה סווג לשלוש קטגוריות: קצר (פחות מ-7 שעות), תקין (7-9 שעות), או ארוך (מעל 9 שעות) וזוהו תשעה דפוסי שינה בהתאם לשינויים שנרשמו בתקופת המחקר.
מהנתונים עולה כי למעלה מ-65% מהמשתתפים לא הקפידו על דפוס שינה אופטימלי לאורך חמש שנים. הדפוסים הנפוצים של שינה לא אופטימלית כללו שינה קצרה לאורך זמן ומעבר משינה קצרה לארוכה ולהפך.
דפוסי שינה לא-אופטימליים לוו בסיכון מוגבר לתמותה מכל סיבה; בהשוואה לאלה שישנו 7-9 שעות, באלה שלאורך זמן ישנו למעלה מ-9 שעות תועדה עלייה של 27% בסיכון לתמותה (יחס סיכון של 1.27, רווח בר-סמך 95% של 1.14-1.4).
באלה שעברו ממשך שינה קצר לארוך נרשמה עלייה של 29% בסיכון לתמותה (יחס סיכון של 1.29, רווח בר-סמך 95% של 1.17-1.42) ובאלה שעברו ממשך שינה ארוך לקצר נרשמה עלייה של 19% בסיכון לתמותה (יחס סיכון של 1.19, רווח בר-סמך 95% של 1.05-1.35).
סיכון מוגבר לתמותה עקב מחלות לב וכלי דם תועד בקרב משתתפים שעברו ממשך שינה ארוך לקצר, או להפך. הקשר בין דפוסי שינה לא אופטימליים עם הסיכון לתמותה היה בולט יותר בקרב מבוגרים לבנים ובאלה עם הכנסה של 15,000 דולר ומעלה.
ממצאי המחקר תומכים בחשיבות דפוסי שינה סדירים ובמשך שינה תקין. החוקרים מסבירים כי שינה היא מצב ביולוגי אך גם התנהגות ניתנת לשינוי, ומדובר ביעד אפשרי לשיפור בריאות הציבור ולהפחתת הסיכון לתמותה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות