במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת JAMA Ophthalmology נמצא כי אירידקטומיה פריפרית כירורגית (SPI) בשילוב עם גוניוסינכיאליזיס (GSL) וגוניוטומיה (GT) אינה נחותה מטרבקולקטומיה בהורדת לחץ תוך-עיני 12 חודשים לאחר הטיפול בגלאוקומה מסוג זווית סגורה ראשונית (PACG) מתקדמת ללא קטרקט. המחקר, שנערך ב-8 מרכזי עיניים שלישוניים בסין, מצא כי קבוצת ה-SPI+GSL+GT נדרשה לפחות התערבויות לאחר הניתוח, על אף שלא נמצא הבדל במספר התרופות האנטי-גלאוקומטיות שנרשמו.
עוד בעניין דומה
הבטיחות והיעילות של שילוב אירידקטומיה פריפרית כירורגית עם גוניוסינכיאליזיס וגוניוטומיה לעומת טרבקולקטומיה להפחתת לחץ תוך-עיני נותרו לא ידועות. החוקרים ביקשו לחקור את הבטיחות והיעילות לאחר שנה של SPI+GSL+GT לעומת טרבקולקטומיה בגלאוקומה מסוג זווית סגורה ראשונית מתקדמת ללא קטרקט.
מחקר קליני מבוקר אקראי זה על אי-נחיתות נערך ב-8 מרכזי עיניים שלישוניים בסין. סך הכל 88 מטופלים סינים (88 עיניים) עם PACG מתקדמת ללא קטרקט נכללו במחקר מינואר 2022 ליולי 2023. גיל המטופלים הממוצע היה 60.3 שנים (סטיית תקן 7.3), ו-52 מטופלים (59.1%) היו נשים. 43 מטופלים הוקצו אקראית ל-SPI+GSL+GT ו-45 הוקצו לטרבקולקטומיה; 86 מטופלים (97.7%) השלימו את המעקב של 12 חודשים.
המשתתפים חולקו ביחס של 1:1 לקבלת SPI+GSL+GT או טרבקולקטומיה. התוצא העיקרי היה לחץ תוך-עיני לאחר 12 חודשים (גבול אי-נחיתות: 4 מ"מ כספית). תוצאים משניים כללו הצלחה כירורגית (לחץ תוך-עיני: 5-18 מ"מ כספית, ירידה של לפחות 20% מקו הבסיס, עם או ללא תרופות אנטי-גלאוקומה); סיבוכים והתערבויות לאחר הניתוח, כולל עיסוי שלפוחית סינון, ליזיס של תפרים, או תפרים שניתנים לשחרור; ומספר התרופות האנטי-גלאוקומטיות שנרשמו.
התוצאים הראו כי לאחר 12 חודשים, קבוצת ה-SPI+GSL+GT הציגה לחץ תוך-עיני ממוצע של 15.6 מ"מ כספית (סטיית תקן 4.0) לעומת 14.9 מ"מ כספית (סטיית תקן 4.2) בקבוצת הטרבקולקטומיה, עם הבדל של 0.5 מ"מ כספית (רווח בר-סמך של 95%: -1.2 עד 2.2, P = .55), שהיה בתוך גבול אי-הנחיתות של 4 מ"מ כספית.
שיעור ההצלחה המותנית היה 38 מתוך 43 משתתפים (88.4%) בקבוצת SPI+GSL+GT, לעומת 42 מתוך 45 משתתפים (93.3%) בקבוצת הטרבקולקטומיה, עם הבדל של -5.0% (רווח בר-סמך 95%: -19.6% עד 8.5%, P = .48). לעומת זאת, שיעור ההצלחה המלאה היה נמוך יותר בקבוצת SPI+GSL+GT עם 26 משתתפים (60.5%) לעומת 37 משתתפים (82.2%) בקבוצת הטרבקולקטומיה. ההבדל עמד על -21.8% (רווח בר-סמך 95%: -40.2% עד -2.4%, P = .03).
סיבוכים לאחר הניתוח נצפו אצל 8 משתתפים (18.6%) בקבוצת SPI+GSL+GT לעומת 9 משתתפים (20.0%) בקבוצת הטרבקולקטומיה, עם הבדל של -1.4% (רווח בר-סמך 95%: -17.9% עד 15.1%, P = .71). שיעור ההתערבויות לאחר הניתוח היה נמוך יותר בקבוצת SPI+GSL+GT, עם 3 משתתפים (7.0%) לעומת 25 משתתפים (55.6%) בקבוצת הטרבקולקטומיה. ההבדל עמד על 48.6% (רווח בר-סמך 95%: 32.2% עד 65.0%, P < .001).
מספר התרופות החציוני ירד מ-2 (טווח בין-רבעוני: 0–3) ל-0 (0–1) בקבוצת SPI+GSL+GT, ומ-2 (2–3) ל-0 (0–0) בקבוצת הטרבקולקטומיה. ההבדל בין הקבוצות לאחר הניתוח עמד על -0.81 (רווח בר-סמך 95%: -1.36 עד -0.26, P = .004).
בקרב מטופלים עם PACG מתקדם ללא קטרקט, שילוב של SPI+GSL+GT נמצא כחלופה שאינה נחותה לטרבקולקטומיה בהפחתת לחץ תוך-עיני לאורך שנה, עם יתרון משמעותי מבחינת הצורך בהתערבויות לאחר הניתוח. עם זאת, שיעור ההצלחה המלאה היה גבוה יותר בקבוצת הטרבקולקטומיה. ממצאים אלו מצביעים על פוטנציאל לשימוש בגישה הזעיר-פולשנית, אך נדרשת הערכה נוספת במחקרים גדולים יותר עם גבולות אי-נחיתות מחמירים יותר.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות