במחקר אקראי מבוקר ורב-מרכזי, החוקרים בחנו את ההשפעה של תכנית התערבות פסיכו-חינוכית מבוססת תיאוריה, בהובלת אחות, על רמות אי-הוודאות במחלה, חרדה ותפקוד מיני בקרב נשים עם סרטן גינקולוגי (Gynaecological Cancer).
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Supportive care in cancer, החוקרים ביקשו להעריך את השפעת ההתערבות על תחושת אי הוודאות במחלה, תפקוד מיני ותחושת חרדה בקרב נשים עם סרטן גינקולוגי, בהשוואה לטיפול שגרתי.
החוקרים איתרו 402 נשים שאובחנו עם סרטן גינקולוגי, מתוכן 202 שובצו לקבוצת ההתערבות שקיבלה תונית הכוללת ארבעה מפגשים במשך 12 שבועות, ו־200 לקבוצת ביקורת.
מתוצאות המחקר עולה כי בקרב קבוצת ההתערבות נרשמה ירידה מובהקת במדדי אי ודאות במחלה, כולל תחושת עמימות (מקדם β= 2.13-, רווח בר סמך 95%, 3.87- עד 0.38-, p=0.017) וחוסר עקביות (מקדם β= 1.27-, רווח בר סמך 95%, 2.19- עד 0.34-, p=0.007).
בנוסף, נרשמה עלייה מובהקת בתחושת אינטימיות (p<0.001), עניין מיני (p=0.023), ותפיסת עניין מיני מצד בני זוג (p=0.005), לצד ירידה בתחושת ריחוק פיזי מבני משפחה וחברים (p=0.034), בהשוואה לקבוצת הביקורת.
החוקרים סיכמו כי להתערבות פסיכו-חינוכית בהובלת אחות עשויה להיות תרומה משמעותית להפחתת אי הוודאות במחלה ולשיפור התפקוד המיני בקרב נשים עם סרטן גינקולוגי, ומומלץ לשקול את שילובה בטיפול השגרתי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות