במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת American Journal of Obstetrics & Gynecology נמצא כי הקשר בין לידה ממושכת לבין בריאות ירודה של היילוד אינו ישיר אלא מתווך, בעיקר דרך דלקת קרומי השפיר (chorioamnionitis).
עוד בעניין דומה
החוקרים בחנו 3,779 לידות במועד, וגילו כי הדלקת תיווכה כ-26% מהקשר בין משך הלידה לבין תוצאי היילוד. מעניין לציין כי רוב הלידות שהשתייכו לרבעון הארוך ביותר של משך הלידה דווקא הסתיימו ביילודים בריאים.
החוקרים ביקשו לזהות קבוצות סמויות של מאפייני בריאות יילוד, לתאר מאפייני הריון ולידה של אנשים בקבוצות אלו כולל משך הלידה הפעילה, ולהעריך השפעות ישירות ועקיפות של משך הלידה לעומת דלקת קרומי השפיר על סיכון ילודי.
זהו ניתוח קבוצות סמויות של 3,779 זוגות אם-ילד עם לידות בזמן, מצגת ראש, יחידה וללא מומים מולדים באמצעות נתונים תצפיתיים שנאספו פרוספקטיבית. החוקרים השתמשו בניתוח קבוצות סמויות כדי לחקור דפוסים לא ידועים של בריאות ילודים ולזהות את הקשרים בין משך הלידה לבין תוצאי היילוד.
ניתוח הקבוצות הסמויות זיהה שש קבוצות פנוטיפ ילודי: ארבע קבוצות (קבוצות 1-4, 92% מהנתונים) עם תוצאי יילוד תקינים ושתי קבוצות (קבוצות 5 ו-6) עם תוצאי יילוד חריגים. ציוני אפגר לא היו קשורים לסמנים חמורים יותר של רווחת יילוד כמו אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ ילודים, אבחנה של תחלואה וכישלון בשחרור הביתה כשההורה שוחרר.
למרות שמשך הלידה החציוני היה ארוך יותר בקבוצות 5 ו-6, רוב הנשים עברו לידות בשלושת הרבעונים התחתונים. רוב הלידות ברבעון הארוך ביותר של הלידה היו קשורות לתוצאי יילוד בריאים. דלקת קרומי השפיר תיווכה 26% מהקשר בין משך הלידה לבין פנוטיפ בריאות היילוד.
הממצאים מצביעים על כך שסיכון ילודי עשוי להיות מונע או מתווך על ידי מספר גורמי לידה ויילוד, רבים מהם מאתגרים להפרדה.
החוקרים מסכמים כי ייתכן שמחקרים קודמים שהניחו שמשך לידה ארוך יותר הוא הגורם לסיכון ילודי הסוו קשרים רלוונטיים אחרים. יש צורך במחקר נוסף על תהליכים דלקתיים וזיהומיים פיזיולוגיים לעומת פתולוגיים במהלך לידה בזמן כדי לקדם את המחקר על דיסטוציה של הלידה ולשפר את הניהול התוך-לידתי.
משתנים נוספים הקשורים מאוד לדיסטוציה של הלידה, כמו מצג עוברי לא תקין, צריכים להיבדק כמתווכים פוטנציאליים בין לידה ארוכה יותר לתוצאי יילוד לקויים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות