במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת The American journal of cardiology, החוקרים ביקשו לבדוק האם נוכחות סוכרת משפיעה על הסיכון למחלה כלילית משמעותית ותוצאים קליניים, גם כאשר ציון הסידן בעורקים הכליליים (CAC) הוא אפסי – מצב שבדרך כלל נחשב לסיכון נמוך.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 9,269 נבדקים שעברו בדיקת CT אנגיוגרפיה של העורקים הכליליים (CCTA) כחלק מבדיקת בריאות כללית. לאחר שהוצאו מהניתוח משתתפים עם ציון סידן גבוה מ-0, נכללו 4139 משתתפים עם ציון סידן אפסי. נאספו נתונים על מאפיינים בסיסיים, ממצאים בצנתור הוירטואלי (כולל היצרות משמעותית של ≥50%) ותוצאים קליניים: תמותה מכל סיבה, תמותה קרדיווסקולרית, אוטם לבבי (MI) או ביצוע רה-וסקולריזציה.
מתוצאות המחקר עולה כי בקבוצת הסוכרתיים היתה שכיחות גבוהה יותר של רובד לא מסויד (16.7% לעומת 11.6%), היצרות משמעותית (3.4% לעומת 1.5%) ודרגת טרשת עורקים כוללת גבוהה יותר. סוכרת נמצאה כגורם מנבא מובהק להיצרות משמעותית (יחס סיכויים מתוקנן 1.88, רווח בר סמך 95%, 1.07–3.33, p=0.029).
במהלך מעקב חציוני של 5.3 שנים, חולים עם סוכרת עברו רה-וסקולריזציה בשיעור גבוה יותר (1.2% לעומת 0.3%, יחס סיכון מתוקנן 3.64, רווח בר סמך 95%, 1.25–10.56, p=0.018), בעוד ששיעורי תמותה קרדיווסקולרית (0% לעומת 0.1%) ואוטם (0% בשתי הקבוצות) היו נמוכים מאוד. הסיכון להיצרות משמעותית ולרה-וסקולריזציה עלה עם חומרת הסוכרת.
החוקרים סיכמו כי בקרב נבדקים אסימפטומטיים עם סוכרת, גם כאשר ציון הסידן הכלילי הוא אפס, קיים סיכון מוגבר למחלה כלילית משמעותית לעומת נבדקים ללא סוכרת. למרות שציון אפס נחשב אינדיקציה לסיכון נמוך, חולי סוכרת עשויים להציג נטל טרשתי ממשי גם בהיעדר הסתיידויות.
מקור:
תגובות אחרונות