במחקר רטרוספקטיבי שבוצע במרכז אונקולוגי שלישוני בדרום הודו, החוקרים בחנו את היעילות האונקולוגית של כריתה לפרוסקופית של סרטן הרקטום בסביבה דלת משאבים, שבה ניתוחים רובוטיים אינם זמינים בשל מגבלות תקציב.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of Surgical Oncology, החוקרים ביקשו להשוות את תוצאי הכריתה האונקולוגיות של גישות לפרוסקופיות לעומת גישות פתוחות בקרב חולי סרטן רקטום.
החוקרים איתרו 220 מטופלים שעברו ניתוח רדיקלי לסרטן הרקטום וחילקו אותם לשתי קבוצות שוות – 110 שעברו כריתה לפרוסקופית ו-110 שעברו ניתוח פתוח. חציון תקופת המעקב עמד על 93 חודשים. החוקרים השתמשו בניתוח מותאם לפי ציון נטייה (propensity score-matched analysis).
מתוצאות המחקר עולה כי לא היה הבדל מובהק בשיעור שוליים חיוביים (circumferential resection margin) בין הקבוצות (4.5% בקבוצה הלפרוסקופית לעומת 6.4% בקבוצת הניתוח הפתוח, p=0.55), אך בקבוצה הלפרוסקופית התקבלו יותר קשריות (nodal yield).
גם שיעור החזרה המקומית (5.1% לעומת 8.3%, p=0.12), השרידות ללא מחלה לאחר 5 שנים (86% לעומת 81%, p=0.22) והשרידות הכוללת (85% לעומת 76%, p=0.21) לא היו שונים באופן מובהק בין הקבוצות. בנוסף, לא נמצא הבדל בעלות הממוצעת בין הקבוצות.
החוקרים סיכמו כי בסביבה עם משאבים מוגבלים אך בעלת מיומנות כירורגית גבוהה, ניתוח לפרוסקופי מהווה חלופה זעיר פולשנית יעילה לכריתה של סרטן רקטום, עם תוצאי שרידות טובים וללא נטל כלכלי נוסף על המטופלים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות