מצבי חירום בריאותיים, כמו מגיפת הקורונה, עלולים להביא לצמצום או להשעיה של שירותים במרפאות לבריאות מינית, מה שמעורר שאלות לגבי האמצעים האופטימליים לשמירה על נגישות לטיפול.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Sexually Transmitted Diseases, חוקרים ביקשו לבחון שינויים בהתנהגות מינית, שימוש בטיפול מונע לפני חשיפה (PrEP, preexposure prophylaxis) למניעת HIV (Human Immunodeficiency Virus), העדפות לשירותי רפואה מרחוק (telehealth), וגורמים הקשורים לעיכוב בקבלת טיפול מיני, בקרב מטופלים שפנו למרפאות ציבוריות לבריאות מינית בניו יורק במהלך מגפת הקורונה.
470 מטופלים מארבעה מרכזי בריאות מינית (יולי עד ספטמבר 2021) השלימו סקר עצמאי שאסף נתונים על גישה לטיפול בבריאות מינית, באופן כללי ועל פני שלוש תקופות נפרדות (אביב 2020 [גל ראשון של מגפת הקורונה], קיץ 2020, סתיו 2020/חורף 2021 [גל שני של מגפת הקורונה]). החוקרים השתמשו במודלים לוג-בינומיים כדי לבחון גורמים הקשורים לעיכוב בטיפול בבריאות מינית.
לפי תוצאות המחקר, שיעור המשתתפים שדיווחו על מגעים מיניים מרובים פנים-אל-פנים עלה מ-28% בגל הראשון ל-57% בגל השני (P<0.0001).
מבין 72 מטופלים שנטלו טיפול מונע לפני חשיפה, כמעט מחצית (35/72) דיווחו על ירידה בשימוש.
מעל 90% (423/460) העדיפו ביקור קליני פרונטלי על פני רפואה מרחוק. בנוסף, 34% (129/375) דיווחו על עיכוב בטיפול שגרתי, ו-12% (46/373) על עיכוב בטיפול דחוף.
גברים המקיימים יחסי מין עם גברים ואנשים טרנסג'נדרים/ א-קונפורמיים מגדרית/ א-בינאריים דיווחו על עיכובים בשיעור גבוה יותר מנשים (גברים המקיימים יחסי מין עם גברים: יחס שכיחות מותאם 1.43; רווח בר-סמך 95%: 1.00-2.03; טרנסג'נדרים/ א-קונפורמיים מגדרית/ א-בינאריים: יחס שכיחות מותאם 1.67; רווח בר-סמך 95%: 1.04-2.69).
כמו כן, בהשוואה למטופלים שפנו לטיפול בריאות מינית מספקים פרטיים, אלה שפנו בעיקר למרכזי טיפול מיני חוו שיעורי עיכוב גבוהים יותר באופן מובהק (יחס שכיחות מותאם 1.72; רווח בר-סמך 95%: 1.14-2.59).
החוקרים מסכמים כי עיכובים בגישה לטיפול רפואי מיני עלולים להיות בעלי השלכות חמורות על אוכלוסיות מטופלים מסוימות. נדרשים משאבים נוספים לצורך שמירה על נגישות לשירותי לבריאות מינית.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
תגובות אחרונות