ביטאון האגודה לסוכרת גיליון מס' 144

, עובד בקצב מלא בתיווך 69 אני סוכרתי, בן נדל"ן, עבודה עם הרבה לחץ. שנים סוכרתי. אמא שלי 15 אני כבר יותר מהיתה חולת סוכרת ונפטרה מסיבוכי הסוכרת ואחותי נפטרה לאחרונה מסוכרת, כלומר, "ירשנו" את המחלה, כמו שאומרים... מה שאני לא מצליח להבין זה איך לא הידרדרתי במשך השנים: אני לא מקבל אינסולין. קיבלתי בעבר הרבה זריקות בעיניים אבל הפסקתי. כל מה שאני לוקח זה כדורי גלוקופאז' באופן קבוע, טרוליסיטי - פעם בשבוע ולאחרונה גם ג'ארדיאנס ומזה שנה וחצי שאני לא עולה במשקל. קשה להבין איך לא הידרדרתי כשאפשר להגיד שאני לא ממש שומר על כל הכללים: אמנם אני לא מרבה לאכול סוכרים או מתוקים, אבל בצקים אני אוהב מאד ומשתדל לא להגזים. אני לא יודע כמה אני יכול לחדש לאנשים שהם בטוח חולי סוכרת הרבה יותר "רציניים" ממני, וההמלצה היחידה שאני יכול לתת כדי לעזור בהתמודדות עם המחלה, היא העובדה שאני עושה כבר הרבה שנים פעילות גופנית קבועה ואינטנסיבית: אני מקפיד לעשות טאיצ'י ויוגה ואין לי ספק שזה תורם לי הרבה, גופנית ונפשית. בנוסף לכך, אני "קופץ" על כל קבוצת מחקר שעוסקת בתרופות חדשות שעדיין לא נמצאות בשוק. מוכן להיות "שפן ניסיון" בנושא. אני גם מבקר קבוע ומאזין לכל ההרצאות שסניף האגודה לסוכרת בכרמיאל מספק לחבריו, כדי להישאר בתמונה ולהתעדכן במה שקורה בשטח הסוכרת. 10 איל 2022 מאי חולה עליך... סיפורו האישי של נח איציקזון

RkJQdWJsaXNoZXIy OTMzNDYz