ביטאון האגודה לסוכרת גיליון מס' 147

7 איל 2023 פברואר גורמי סיכון לסוכרת: • • חוסר פעילות גופנית. • • קרוב משפחה דרגה ראשונה עם סוכרת. • • שייכות לקבוצה אתנית שבסיכון גבוה לסוכרת. • • גר') 4,050 נשים שילדו תינוקות גדולים) מעל GDM. = או כאלו שסבלו מסוכרת הריונית • • או קבלת טיפול נוגד 140/90 - יתר לחץ דם יתר לחץ דם. • • מ”ג/דל ו/או 35- נמוכה מ HDL רמת מ”ג/דל. 250 טריגליצרידים מעל • • נשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות. • • IGT ,IFG או מצב 5.7% המוגלובין מסוכרר בבדיקות קודמות. • • מצבים קליניים אחרים הקשורים לעמידות לאינסולין. • • היסטוריה של תחלואה קרדיווסקולרית. קבוצה א-תסמינית נוספת היא מתבגרים וילדים. במתבגרים גדלה משמעותית 2 היארעות סוכרת סוג בעשור האחרון, במיוחד באוכלוסיות מיעוט. באופן דומה להמלצות במבוגרים. ילדים ומתבגרים או 10 זקוקים להערכת הסיכון לסוכרת החל מגיל בהתחלת שלב ההתבגרות, במידה וקורה בגיל מוקדם יותר. ילדים הממלאים את הקריטריונים הבאים נמצאים בסיכון מוגבר או סובלים מסוכרת וזקוקים למסגרת טיפולית מתאימה רב 2 סוג מעל BMI תחומית : מי שסובל מהשמנת יתר ( 120% בהתאמה לגיל ומין ומשקל מעל 85 אחוזון מהרצוי לפי גובה) ובנוסף יש צורך בשילוב עם שני גורמי סיכון נוספים מהרשימה הבאה: היסטוריה משפחתית של סוכרת בקרוב משפחה דרגה ראשונה או שנייה, מוצא אתני בסיכון סימני עמידות לאינסולין או מצבים הקשורים לעמידות לאינסולין ) משקל לידה PCOS יתר לחץ דם, דיסליפידמיה, , או סוכרת אצל האם). GDM נמוך לגיל הריון, הפן הישראלי HbA1c השינוי העולמי והוספת ערכי סף של למדדים האבחנתיים של סוכרת וקדם סוכרת לא פסחו על ישראל. בחינה ראשונית הראתה שוני ניכר ביותר בשיטות הבדיקה, שיטות הכיול, טווח הערכים וערכי הייחוס בין המרכזים הרפואיים השונים וקופות בנושא 2010 החולים. דיון מקדמי שנעשה בשנת במסגרת המועצה הלאומית לסוכרת קבע שבמצב של חוסר האחידות שהיה קיים אז בישראל אין אפשרות להכליל את מדד ההמוגלובין המסוכרר במסגרת המדדים האבחנתיים לסוכרת בישראל. נתכנסה ועדה בראשותו של פרופ’ 2011 בשנת רפופורט שכללה את נציגי כל קופות החולים ונציגי משרד הבריאות. הושגה הסכמה כללית שבאה לידי ביטוי בחוזר מחייב מטעם מנכ”ל משרד הבריאות באשר לשיטות הבדיקה הראויות וצורת הכיול והוחלט על אימוץ ערכי הייחוס וערכי הסף של האגודה האמריקאית לסוכרת המקובלים בעולם כולו. ערכים אלה מקובלים על דעת כל הגופים 2011. הרלוונטיים גם בישראל ,החל משנת אבחון סוכרת: עבר והווה חשוב לזכור - 1. 1 אבחון מוקדם של סוכרת חשוב ביותר למניעת תחלואה ותמותה. 2. 2 לאחרונה הוכנסה בדיקת ההמוגלובין המסוכרר כבדיקה אבחנתית לסוכרת. 3. 3 המוגלובין מסוכרר הינו מדד אמין ברוב המקרים לאבחון סוכרת אם כי במספר מצבים )כגון המוגלנופתיות, מטופלי דיאליזה, חולים עם המוליזה ועוד( השימוש בו מוגבל ואינו אמין. 4. 4 מדדי הסוכר האחרים: ערך סוכר בצום ולאחר העמסת סוכר ממשיכים לשמש באבחנת סוכרת וקדם סוכרת וחשיבותם לא פחתה. 5. 5 כדי לאבחן סוכרת יש לחזור פעמיים על ערך אבחנתי חריג פרט למקרה בו יש ממצאים קליניים אופייניים. 6. 6 בהעדר התאמה בין בדיקות מדדי סוכר ,יש לחזור על הבדיקה החריגה .ערך חריג שנמצא שנית הוא אבחנתי גם אם מדדים אחרים תקינים. 7. 7 מצבי קדם סוכרת שכיחים באוכלוסייה וניתן לאבחן אותם ע”י שימוש בערכים אבחנתיים מותאמים. אוכלוסיית הסובלים ממצבים מקדמי סוכרת קבוצת היא מטרה חשובה לפעולות מניעה משמעותיות. 8. 8 וקדם סוכרת הפכו שכיחים 2 סוכרת סוג בקרב ילדים ומתבגרים בעולם ויש לגלות ערנות לגורמי הסיכון הייחודיים לשכבת גיל זו ולאבחון וטיפול מהירים. מתוך: המדריך לטיפול בסוכרת של המועצה הלאומית לסוכרת בעריכת ד"ר עופרי מוסנזון ופרופ' איתמר רז

RkJQdWJsaXNoZXIy OTMzNDYz