ביטאון האגודה לסוכרת גיליון מס' 139

7 איל 2021 פברואר התמודדות עם איזון הסוכרת דרך ניהול רגשות ובניית חוסן אישי מרים שפיגלמן, אחות מומחית קלינית לסוכרת בלאומית שירותי בריאות. מהו חוסן אישי? חוסן אישי מתייחס ליכולות אוניברסליות להתמודדות עם מצבי דחק ומשבר ולהסתגלות לנסיבות החיים שהשתנו כתוצאה ממצבים אלו. נושא החוסן נחקר בשנים האחרונות מזוויות שונות, והמסקנה הכללית הינה שיכולת לפתח חוסן נחשבת לתכונה אנושיות חשובה ביותר, ובמיוחד בתקופות של משבר ו/או של חוסר ודאות. עבודה על חוסן מפגישה אותנו עם קשת הרגשות האנושיים והופכת אותנו לחזקים וסתגלנים. החוסן הוא למעשה מאין בולם זעזועים לחיים – משהו שעוזר לנו לעבור את המהמורות שיש בדרך, ומעניק לנו את היכולת לקום מהר ככל האפשר מהמשבר ואולי אפילו לצמוח מתוכו. מה הקשר בין חוסן לסוכרת? בשנים האחרונות עבודות רבות בעולם הרפואה עוסקות בקשר בין חוסן ותחושת מסוגלות עצמית לבין איזון מחלות שונות, כולל סוכרת. כך לדוגמא, אחד המחקרים מראה כי העלאת חוסן מפחיתה דיכאון ומשפרת שינה בקרב חולי סוכרת. יתרה על כך, עבודה נוספת שנערכה באוסטרליה, מדגישה שבניית חוסן נפשי עשויה להעצים את המטופל ולהעלות את תחושת מסוגלות העצמית שלו, וכתוצאה מכך- לשפר את האיזון בקרב חולי סוכרת. למה דווקא עכשיו, בעת הקורונה, הנושא של החוסן בקרב חולי סוכרת כל כך רלוונטי? מידע שהצטבר בחודשים האחרונים אודות סוכרת ונגיף הקורונה מצביע על כך שסוכרת לא מאוזנת מהווה גורם סיכון, ומעלה את הסיכוי להידבק בקורונה ומגבירה את הסיכון לחלות בצורה קשה ומורכבת יותר בנגיף. מחקרים רבים עוסקים בקשר השלילי בין האיזון של מחלת הסוכרת לבין מצב סטרס. על פי אותם המחקרים, מטופלים אשר נמצאים במצב של לחץ וחרדה יתקשו לאזן את מחלתם. כאשר מתבוננים על התקופה האחרונה, מאז פרוץ הקורונה לחיינו, אנחנו מבינים כי הלחץ, חוסר הוודאות, אי השקט, החרדות והדאגות, הפכו לחלק בלתי נפרד מהחיים, וכעת, למען הבריאות הפיזית שלנו, אנחנו חייבים לעזור לעצמנו להרגיש שוב בטוחים ונינוחים. לכן דווקא כיום, חשוב לנו לפתח בקרב חולי סוכרת תחושת חוסן שתאפשר להתמודד בצורה המיטבית עם המציאות המורכבת והמשתנה. כיצד מפתחים תחושת חוסן אישית? לקחת אחראיות על הנפש שלנו להמשיך בשגרת החיים ומהלך החיים ככל האפשר, לקבל מידע רק ממקורות מוסמכים, רשמיים ומהימנים, לחפש מקומות בהם מרגישים מוגשמים ובעלי ערך למשל, על ידי תמיכה ועזרה לאחרים, ללמוד לבקש עזרה במידת הצורך מבני הבית ומחברים, וממוסדות שונים כגון קופת חולים, מחלקת רווחה, ארגונים שונים. של הרופא המשפחה הקנדי BASICS- לפי מודל ה Self ד"ר קאופמן ניתן לחלק את ההתערבויות של רבדים מרכזיים: 6- לבניית החוסן האישי ל Care -התערבויות שקשורות לגוף: ספורט, B-Body תזונה, שינה, נשימה, תרופות, עישון התערבויות אשר קשורות שינוי A-- Affect תודעתי כגון מחשבות מגבילות, פחדים -התערבויות אשר קשורות בתקשורת S-Social בין אישית ויחסים אישיים עם האנשים הקרובים - התערבויות אשר קשורות ברכישת I-Intellect ידע חדש, מוטיבציה, שינוי, בחירה - התערבות אשר קשורה C-Community במנהיגות חברתית - התערבות אשר קשורה S-Spirituality באמונה, רכישת מיומנויות של תצפיתיות, מיינדפולנס (האומנות להיות כאן ועכשיו) לקחת אחראיות על הגוף שלנו להרבות בפעילות גופנית: ברגע שאנחנו מבצעים פעילות גופנית, אנחנו מעלים את הורמוני האושר ומורידים את הורמוני הסטרס ואת רמת הסוכר בדם. ולא משנה איזו פעילות גופנית, מה שתבחרו. למשל, דקות הליכה, או עליה וירידה במדרגות, 30-20 שימוש במד צעדים בשעון או בסלולארי שלכם, בסך דקות בשבוע. אפשר לעשות גם פעילות 150 – הכל ריקוד או התעמלות מול הטלוויזיה בבית, או לשחות או להשתמש במתקנים שנמצאים בגנים ציבוריים, לעשות פילאטיס, יוגה. לשתות מים: זה אולי לא מפחית סטרס אבל נותן הרגשה שאנחנו דואגים ומטפלים בעצמנו, שאנחנו יותר ערניים. אכילה נכונה: לאכול מזונות בריאים כגון ירקות, פירות, קטניות, חלבון ושומן בריאים, ולהמעיט בפחמימות ריקות ומיותרות להקפיד על הטיפול התרופתי: אם יש לכם הרגשה שתרופה לא עוזרת – דברו עם הרופא, אבל אל תפסיקו לקחת תרופות כי משהו לא מרגיש לכם נכון. יש היום המון תרופות משולבות, זריקות משולבות, פחות אינסולינים, יותר תרופות שמורידות במשקל, ששומרות על הלב והכליות. פשוט להתייעץ ולהביע את התחושות והפחדים ובכך להגביר את החוסן. ויטמינים ותוספי מזון: כמו שהסוכר צריך להיות מאוזן – כך גם הויטמינים. הם צריכים להשלים שהוכח כמגן בפני D את החסר בגוף שלנו. ויטמין .12B הקורונה וכן בדיקות שגרתיות: גם זה מעיד על ניהול עצמי נכון: לרשום כדי לא לשכוח, להיות עם יד על הדופק. להקפיד על שעות שינה מספקות לקחת אחראיות על המחשבות שלנו לא להתפתות למחשבות שליליות בנוסח " הכל הלך", "זה סוף העולם", "בחיים לא היה מצב יותר גרוע”. במקום זאת, לשאול את עצמינו האם זאת אמת או הטיה? האם בעבר התמודדנו עם קשיים בהצלחה? האם אנחנו חייבים לקבל פתרון כאן ועכשיו או ניתן לשחרר את המחשבה ולחזור אליה מאוחר יותר? לקחת אחראיות על הרגשות שלנו רגשות שליליים מציפים, כגון פחד, זעם, כעס או בדידות הן לגיטימיות, אך הן גורמות למצוקה ומביאים איתן אי שקט, חרדה, הפרעות בשינה ואפילו עלייה בסוכר ובלחץ הדם. ההתמודדות כוללת זיהוי של הרגשות, שיתוף הסביבה הקרובה בקשיים, בקשת עידוד ועזרה, תרגילי הרפיה, נשמיה או מדיטציה וחיפוש אחר פעילות שמביאה איתה רגשות חיוביים, חוויות של הצלחה ותחושת מסוגלות. לקחת אחראיות על החוויות שלנו במקום להסתכל על הבדידות והריחוק החברתי, לייחל לטיולים ומסעדות, לבחור למלא את עצמנו בהרבה שמחה ואור על ידי השקעה במערכות יחסים, מפגשים וירטואליים או בטוחים עם חברים, טיולים בארץ, הצגות והרצאות און ליין. ניתן לפתח תחושת חוסן בכל גיל. היא עוזרת לנו להיות אחראים על עצמנו, ומקלה על ההתמודדות עם חוסר ודאות, לחץ, חרדות ובעקיפין עוזרת באיזון מחלת הסוכרת וכל מחלה כרונית אחרת.

RkJQdWJsaXNoZXIy OTMzNDYz