בקרב מטופלים עם שחמת על רקע HCV, תגובה וירולוגית ממושכת עלולה להביא לנסיגה של השחמת, אך טרם ידוע אם השינויים ההיסטולוגיים מונעים את הסיבוכים בטווח הארוך, בעיקר קרצינומה הפטו-צלולרית.
במחקר חדש שנערך ב-Università degli Studi di Milano באיטליה, והתפרסם בכתב העת Liver International, ביקשו החוקרים לחקור שאלה זו בקרב קוהורט של מטופלים עם אבחנה היסטולוגית של שחמת אשר עקבו אחריהם באופן פרוספקטיבי במשך 10 שנים לאחר שהשיגו תגובה וירולוגית ממושגת תחת טיפול באינטרפרון.
בסך הכל, 38 מטופלים שחמתיים עם רקע של תגובה וירולוגית ממושכת אשר עברו ביופסיית כבד 5 שנים אחרי ה-SVR - sustained virological response גויסו למחקר והמשיכו מעקב פרוספקטיבי בכדי להעריך את ההשפעה של נסיגת השחמת על תוצאים קליניים.
במהלך תקופת מעקב של 86 (30-96) חודשים מביופסיית הכבד, לא היו מטופלים אשר פיתחו דה-קומפנסציה קלינית, בעוד ש-5 מטופלים (13%) פיתחו קרצינומה הפטו-צלולרית לאחר 79 (7-88) חודשים.
ההסתברות המצטברת לפתח קרצינומה הפטו-צלולרית אחרי 8 שנים עמדה על 17%, ללא הבדל בין מטופלים עם או בלי נסיגה של השחמת (19% [רווח סמך 95% של 6%-50%] בהשוואה ל-14% [רווח סמך 95% של 4%-44%]; p=0.88). מטופלים אשר פיתחו או לא פיתחו קרצינומה הפטו-צלולרית היו עם שיעורים דומים של שחמת שיורית (p=1.0), תכולת קולגן (p=0.48), פעילות METAVIRי(p=0.34), דלקת פורטלית (p=0.06) והצטברות שומן (p=0.17). בבייסליין, מטופלים אשר פיתחו קרצינומה הפטו-צלולרית היו עם רמות GGT (יחס צולב 1.03, רווח סמך 95% של 1.00-1.06; p=0.014) וגלוקוז (יחס צולב 1.02, רווח סמך 95% של 1.00-1.02; p=0.012) גבוהות יותר. יתר על כן, מטופלים אלו היו עם ערכים מוגברים ב-Forns Score, Lok Index, ו-Predicted liver fibrosis score.
מטופל בודד נפטר מסרטן ריאה. ההישרדות המצטברת אחרי 8 שנים עמדה על 97% והיתה בלתי-תלויה בנסיגת השחמת (96% בהשוואה ל-100%; p=1.0) או קרצינומה הפטו-צלולרית (100% בהשוואה ל-97%; p=1.0).
לאור הממצאים החוקרים מסכמים שנסיגה של שחמת הכבד אחרי תגובה וירולוגית ממושכת אינה מפחיתה את ההיארעות של קרצינומה הפטו-צלולרית.
מקור: