תרופות המעכבות (SGLT2 (sodium–glucose cotransporter 2 מעכבות את הספיגה מחדש של גלוקוז באבובית המקורבת בכליה (proximal tubule), ועל ידי כך מובילות לירידה של רמות הגלוקוז בפלזמה. מספר תיאורי מקרה העלו את החשד כי הטיפול במעכבי SGLT2 עלול להיות קשור לסיכון מוגבר לחמצת קטוטית סוכרתית (diabetic ketoacidosis - DKA), והובילו לפרסום אזהרה על ידי ה-FDA במאי 2015. חוקרים מהרווארד ביקשו להעריך את הסיכון לפתח DKA בעקבות התחלת טיפול במעכבי SGLT2.
עוד בעניין דומה
נתונים נאספו ממאגר מידע נרחב בארצות הברית בנוגע למטופלים בני 18 ומעלה שהחלו טיפול חדש במעכבי SGLT2 או במעכבי DPP4 (dipeptidyl peptidase-4) בין החודשים אפריל 2013 לדצמבר 2014. מעכבי DPP4 נבחרו לצורך השוואה מכיוון שהם מהווים קו שני לטיפול בסוכרת סוג 2, בדומה למעכבי SGLT2, אך לא נמצאו קשורים ל-DKA. התוצאה העיקרית הוגדרה כאשפוז על רקע מאורע של DKA בתוך 180 ימים מהתחלת הטיפול התרופתי.
נתונים סטטיסטיים: כ-50,220 מטופלים החלו ליטול מעכבי SGLT2 בתקופה שהוגדרה, ו-90,132 קיבלו מרשם חדש למעכבי DPP4. אלה שטופלו במעכבי SGLT2 היו צעירים יותר, ובעלי פחות מחלות רקע, אך בעלי סיכוי רב יותר להיות מטופלים באינסולין.
החוקרים איזנו את ההבדלים בין הקבוצות באמצעות התאמת ציון הנטייה (propensity-score matching). לפני ההתאמה, שיעור DKA היה 4.9 אירועים ל-1,000 שנות אדם בקבוצת המטופלים במעכבי SGLT2 בהשוואה ל- 2.3 אירועים בקבוצת המטופלים במעכבי DPP4, עם יחס סיכונים (hazard ratio) מחושב של 2.1 (95% CI 1.5-2.9). לאחר propensity-score matching יחס הסיכונים היה 2.2 (1.4-3.6).
סיכום: החוקרים מסכמים כי בקרב חולי סוכרת סוג 2, מתן טיפול במעכבי SGLT2 נמצא קשור לסיכון גבוה פי 2 לערך ל-DKA, בהשוואה לטיפול במעכבי DPP4.
מקור:
Fralick M, et al. Risk of diabetic ketoacidosis after initiation of an SGLT2 inhibitor. N Engl J Med 2017; DOI: 10.1056/NEJMc1701990.
עריכה: ד"ר טל בקרמן יוסקוביץ