הקשר בין HCV ולימפומת שאינן הודג'קין (NHL) הודגם בצורה נרחבת. הטיפולים האנטיויראלים החדשים (direct antiviral agents-DAA), נטולי האינטרפרון, הדגימו יעילות ובטיחות גבוהות ומידע ראשוני מאשר את פעילותן ב-NHL בדרגה נמוכה. נכון להיום, מתקיים דיון לגבי האם וכיצד לטפל בחולי HCV עם DLBCL.
עוד בעניין דומה
מטרת מחקר תצפיתי זה הייתה להעריך האם טיפול עם DAA בחולי HCV ו-DLBCL יחד עם כימותרפיה הינו אפשרי ובטוח.
במחקר השתתפו 20 (13 גברים ושבע נשים) עם HCV מגנוטיפ 1b שעברו כימותרפיה עבור DLBCL בין יוני 2015 לדצמבר 2015. לאחר קבלת הסכמה מדעת, כל החולים קיבלו טיפול אנטיויראלי עם סופוסבוויר ולדיפסוויר וכימותרפיה (14 חולים קיבלו ריטוקסימאב, ציקלופוספמיד, דוקסורוביצין, וינקריסטין ופרדניזון ושישה חולים קיבלו ציקלופוספמיד, דוקסורוביצין, וינקריסטין ופרדניזון) עבור DLBCL.
בוצעה הערכה המטולוגית מלאה (באמצעות ציוני Revised European-American Lymphoma classification,יAnn Arbor ו-International Prognostic Indexי(IPI)) והערכה הפטולוגית (באמצעות סמנים ויראליים, קשיחות כבד ומשתנים ביוכימיים). עוקבה רטרוספקטיבית של 101 חולי HCV ו-DLBCL שלא קיבלו טיפול אנטיויראלי שימשה כקבוצת ביקורת. החולים הותאמו לפי מין, התפשטות מחלה, ציון IPI, שלב NHL והיו שונות בהיבט גיל המשתתפים בכל קבוצה, כימותרפיה ושימוש בטיפול אנטיויראלי. שרידות כוללת ושרידות ללא מחלה הוערכה במשך 52 שבועות.
החוקרים לא מצאו הבדל מובהק סטטיסטית בשרידות כוללת לאחר 52 שבועות (p=0.122) בעוד ששרידות ללא מחלה הייתה גבוהה באופן מובהק סטטיסטית בחולים המטופלים (p=0.036). במודל רב-משתני, ציוני IPI וטיפול אנטיויראלי נמצאו כקשורים באופן עצמאי עם שרידות ללא מחלה טובה יותר. לא נצפו הבדלים בהיבט תופעות הלוואי.
מסקנת החוקרים היא כי טיפול עם DAA יחד עם כימותרפיה הינו בטוח ובעל השפעה מיטיבה על השגת הפוגה בלימפומות אלימות בחולי HCV.
מקור:
Persico, M. et al. (2017) Hepatology. 67(1), 48