אף על פי שהשימוש בקנאביס נמשך אלפי שנים, התיאור הראשון של אלרגיה לקנאביס בספרות המקצועית מופיע לראשונה רק ב-1971. נתונים בהיקף נרחב שפורסמו בשנים האחרונות מראים כי אלרגיה לקנאביס יכולה להתבטא בתסמינים חמורים מוכללים למספר מערכות ועם תגובות צולבות נרחבות. לפיכך, חיוני להכיר את ההתייצגות הקלינית, עזרי האבחון וההדרכה הטיפולית הרלוונטית.
עוד בעניין דומה
במאמר שיצא החודש בכתב העת Clinical Immunology מספר חוקרים ורופאים אלרגולוגים ערכו סקירה כללית על אלרגיה לקנאביס המתמקדת בסימפטומטולוגיה ובאמינותן של אפשרויות האבחון השונות.
מחברי הסקירה מרחיבים על ההתקדמות האחרונה בפרוטאומיקה, וכיצד התפתחויות אלו מבהירות את הקשר לאלרגיות הקשורות ל-nsLTP. לטענת המחברים, התקדמות הפרוטאומיקה סללה את הדרך לאבחון אמין יותר, במיוחד אבחון מבוסס רכיבים. הרופאים מתארים בסקירה את הניסיון הקליני הנוכחי ואת אפשרויות הטיפול המקובלות.
המחברים מסכמים כי קנאביס מהווה גורם אלרגיה שיכול להשפיע באופן משמעותי על איכות החיים. לצורך אבחון מיטבי, הם ממליצים להתחיל בבדיקה מבוססת-תמצית גולמית ותקנית המבוססת על תמצית גולמית כגון קנאבוס sIgE, ולהשלים את האבחנה על ידי אבחון מבוסס רכיבים, כגון כימות sIgE Can s 3 (במידה וניתן להשיג).
כמו כן החוקרים מדגישים שיש צורך במחר עתידי על השכיחות האמיתית של אלרגיה לקנאביס ועל חשיבותם של אלרגנים מקנאביס אחרים על מנת לייצר הנחיות ופרקטיקות קליניות מבוססות יותר.
מקור: