מטרת המחקר היתה לבחון את הקשר בין סוכרת סוג 2 לתסמיני דיכאון בקרב נשים בגיל המעבר מארבע קבוצות אתניות גדולות בארה״ב. כמו כן, ביקשו החוקרים לזהות את המאפיינים המורכבים אצל הנשים אשר היו קשורים להופעת תסמיני הדיכאון.
עוד בעניין דומה
החוקרים אספו נתונים מתוך שני מאגרי מידע אינטרנטיים אשר התבססו על שאלוני מחקר. סך הכל 164 נשים (63 עם סוכרת סוג 2 ו-102 ללא) נכללו במחקר. הנתונים שנאספו היו קשורים למאפייני רקע, לסטטוס הבריאותי והמנופאוזלי ולתסמיני דיכאון (על פי Depression Index for Midlife Women). הנתונים שנאספו עברו אנליזה באמצעות כלים סטטיסטיים שונים.
תוצאות המחקר הראו כי מספר תסמיני הדיכאון הרב ביותר וכן עוצמת התסמינים הגבוהה ביותר נמצאו אצל נשים שהיו עם סוכרת בהשוואה לנשים ללא סוכרת (p<0.05). כמו כן נמצאו הבדלים משמעותיים מבחינת מספר התסמינים ועוצמתם בהשוואה בין נשים שהיו בסטטוס מנופאוזלי ועם רקע שונים (p<0.05).
סוכרת היוותה גורם משמעותי אשר השפיע על עוצמת התסמינים הדכאוניים בקרב נשים שהיו בגיל המעבר בשלב המנופאוזה או לאחריה אשר נולדו מחוץ לארצות הברית ובקרב נשים בגיל המעבר אשר טרם הגיעו למנופאוזה (p<0.05).
החוקרים סיכמו כי על פי תוצאות המחקר נמצאו כמה מאפיינים משולבים של נשים בגיל המעבר אשר היו בסיכון מוגבר לתסמיני דיכאון. לפי החוקרים ממצאים אלה עשויים לשמש בעתיד בתהליך קבלת החלטות בנוגע להתערבויות אפשריות.
מקור:
Im, Eun-Ok et. al (2021) Menopause DOI: 10.1097/GME.0000000000001759