זה כמעט מובן מאליו שעבודה במשמרות לילה וחסך שינה פוגעים בערנותם של העובדים וכפועל יוצא בביצועי הנהיגה שלהם. עם זאת המאפיינים הפיזיולוגיים והסיכונים של נהיגה לאחר תורנויות לילה טרם נבדקו באופן מעמיק. במחקר הנוכחי חוקרים מארה"ב השוו את ביצועי הנהיגה ואת מידת העייפות והישנוניות של אותם הנבדקים לאחר שנת לילה רציפה ולאחר תורנות לילה. תוצאות המחקר פורסמו לאחרונה בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences.
16 עובדי משמרות לילה השתתפו בשתי ססיות נהיגה בנות שעתיים כל אחת, בשעות היום, במסלול נהיגה סגור במכון מוכר לבטיחות בדרכים. ססיית נהיגה אחת נערכה לאחר שנת לילה רציפה של 7.6 +-2.4 שעות ללא כל עבודה במהלך הלילה, בעוד הססייה השניה נערכה לאחר תורנות לילה. החוקרים אמדו את מידת הישנוניות של הנבדקים באמצעות אלקטרואוקולוגרפיה, אוקולוגרפיה אופטית ותרשים EEG. איכות הנהיגה הוערכה על סמך שיעור הסטיות מנתיב, ארועי "כמעט תאונה" ותרגילי נהיגה שהופסקו בגלל אי יכולת לשלוט בכלי הרכב.
11 ארועי "כמעט תאונה" קרו ב 6 מ 16 ססיות הנהיגה לאחר משמרת לילה (37.5%) ו 7 מ 16 תרגילי הנהיגה לאחר משמרת לילה הופסקו משיקולי בטיחות (43.8%), זאת לעומת אפס מקרים דומים במהלך תרגילי נהיגה לאחר שנת לילה רציפה (P=0.0088 ו P=0.0034, בהתאמה). שיעור הסטיות מנתיב הנסיעה, ציון ממוצע בסולם הישנוניות Johns Drowsiness Scale, משך המצמוץ ומספרן של תנועות עיניים איטיות כולם היו גבוהים משמעותית במהלך נהיגה לאחר משמרת לילה:
3.09/min vs. 1.49/min; 1.71 vs. 0.97; 125 ms vs. 100 ms; 35.8 vs. 19.1
בהתאמה, (P < 0.05 לכל המדדים).
החוקרים מסכמים שכצפוי עבודה בלילות מגבירה את ישנוניות הנהגים, פוגעת מהותית בכישורי הנהיגה שלהם ומעלה בעשרות אחוזים את הסיכון לתאונות דרכים. החוקרים מצביעים על ההשלכות של ממצאיהם על אוכלוסיית ארה"ב בה כ 10 מיליון בני אדם עובדים במשמרות לילה וחלק ניכר מהם גרים במרחק העולה על 30 דקות נסיעה מעבודתם. ניתן להניח ברמה גבוהה של ודאות כי מדובר במסקנות התקפות גם למדינות אחרות ובפרט לישראל.
מקור:
Lee ML et al. High risk of near-crash driving events following night-shift work. Proc Natl Acad Sci U S A 2016 Jan 5; 113:176. (http://dx.doi.org/10.1073/pnas.1510383112)
ערך: ד"ר צבי שליטנר