ניטור לידה הוא אמצעי הנמצא בשימוש נרחב במדינות מרובות אמצעים ונמצא במוקד הניטור העוברי וקבלת ההחלטות על התערבות, אך ישנן הרבה עדויות לגבי חוסר המהימנות בניתוח הניטור ודיוק מוגבל בכל הנוגע לזיהוי עקה חמצונית עוברית.
עוד בעניין דומה
השילוב בין ניטור בעזרת Cardiotocography וניטור מקטעי ST הוכנס על מנת להגדיל את הסגוליות, אך ניתוח המידע עדיין מסתמך באופן משמעותי על פענוח ה–Cardiotocograph - CTG.
ניתוח ממוחשב של המידע הוא שיטה שפותחה כדי להתגבר על מגבלות אלו בניסיון לעזור בכימות המשתנים שקשה להעריך באופן חזותי, כגון שונות (Variability), הכנסת ידע עדכני על קווים מנחים לפירוש ST ושימוש בהתראות קוליות וחזותיות בעזרתן ניתן ליידע את הצוות הרפואי על בעיות הקשורות במצוקה עוברית.
מטרת המחקר היתה להעריך את ההשפעה של הכנסת מערכת ממוחשבת מרכזית לניטור עוברי יחד עם ניתוח ממוחשב של CTG וסימני ST בבית חולים שלישוני בו כל הנשים מנוטרות באופן רציף. ההיארעות של תוצאים בלתי רצויים סביב הלידה וכמות ההתערבויות הוערכה על פני תקופת המחקר.
במחקר עוקבה היסטורי זה, השיעורים השנתיים של אנצפלופתיה על רקע היפוקסי (Hypoxic-Ischemic Encephalopathy), לידה מכשירנית, ניתוחים קיסריים וניתוחים קיסריים דחופים חושבו מתוך המערכות הממוחשבות של בית החולים. השיעורים חושבו בין ינואר 2001 לדצמבר 2003, לפני ההכנסה של המערכת הממוחשבת (Omniview-SisPorto) והושווו לשיעורים שבין ינואר 2004 לדצמבר 2014, לאחר הכנסת המערכת. כל השיעורים חושבו עם רווח בר-סמך של 95%.
סך של 38,466 לידות התרחשו בתקופה זו. לאחר הכנסת המערכת לפעילות, נראתה ירידה משמעותית במספר הלידות עם מקרי אנצפלופתיה על רקע היפוקסי ל-1,000 לידות (5.3% [רווח בר-סמך 95%: 4-7] לעומת 2.2% [רווח בר-סמך 95%: 1.7-2.8], סיכון יחסי 0.42, רווח בר-סמך 95%: 0.29-0.61), שיעור הניתוחים הקיסריים (29.9% [רווח בר-סמך 95%: 28.9-30.8] לעומת 28.3% [רווח בר-סמך 95%: 27.8-28.8], סיכון יחסי 0.96, רווח בר-סמך 95%: 0.92-0.99) ושיעור הניתוחים הקיסריים הדחופים (21.6% [רווח בר-סמך 95%: 20.7-22.4] לעומת 19.2% [רווח בר-סמך 95%: 18.8-19.7], סיכון יחסי 0.91, רווח בר-סמך 95%: 0.87-0.95). שיעור הלידות המכשירניות עלה (סיכון יחסי 1.07, רווח בר-סמך 95%: 1.02-1.13).
מקור:
American Journal of Obstetrics & Gynecology