קבוצת רופאים מיפן מתארת מקרה של גבר בן 48, שעבר כריתת כליה בשל מקרה של סרטן כליה מסוג renal clear cell carcinoma. לאחר הניתוח, המטופל טופל בטיפול רצף בעזרת סוניטיניב, אקסיטיניב ואיברולימוס בגרורות ריאתיות מרובות ובגרורות בשריר האיליאו-פסואס. המטופל המשיך לקבל את הטיפול הנ"ל לאורך תקופה של 16 חודשים תוך מעקב הדוק.
עוד בעניין דומה
לאחר 16 חודשים התפתחו גרורות תת-עוריות וגרורות בשריר הלב של חדר שמאל אך המטופל לא הציג תסמינים חדשים ובייחוד לא הציג תסמינים לבביים או ריאתיים חדשים.
הרופאים החליטו לנסות לטפל בגרורות אלה בעזרת פזופניב. למרות הטיפול, לא נצפתה הצטמקות והופיעו גרורות נוספות בעצמות האצטבולום מימין.
בשלב זה הוחלט לבצע סדרת הקרנות (20 Gy / 5 Fr) לאצטבולום ימין ובמקביל לטפל בניבולומאב כטיפול בגרורות שריר הלב ובגרורות התת העוריות.
לאחר תחילת סבב שלישי של טיפול בניבולומאב נצפתה הצטמקות משמעותית של גרורות ומצבו של המטופל נותר יציב לאחר 31 סבבי טיפול בניבולומאב.
מקור: