אוסימרטיניב הינה תרופה פומית מדור 3 המעכבת באופן בררני ובלתי הפיך את EGFRי(Epithelial growth factor receptor) אשר עברו מוטציות וקולטני EGFR עם מוטציית עמידות מסוג T790M. התרופה הודגמה כיעילה ב-NSCLC עם גרורות למערכת העצבים המרכזית. במחקר הפאזה 3, FLAURA, נמצא כי אוסימרטיניב מובילה לשרידות ללא התקדמות מחלה (PFS) ארוכה יותר מאשר מעכבי EGFR-TK דור ראשון אחרים (יחס סיכונים, 0.46; p<0.001). במאמר זה החוקרים מדווחים את התוצאות הסופיות בנוגע לשרידות כללית (OS-overall survival).
עוד בעניין דומה
במאמר זה המפרט תוצאות נוספות ממחקר ה-FLAURA, השתתפו 556 מטופלים בני 18 שנים ומעלה אשר היו "נאיביים" לטיפול הסובלים מ-NSCLC מתקדמת ומוטציית Ex19del/L858R ב-EGFR. מטופלים עם גרורות מוחיות יציבות שלא נזקקו לסטרואידים למשך יותר משבועיים הוכללו במחקר. המשתתפים חולקו ביחד של 1 ל-1 לקבל אוסימרטיניב 80 מ"ג פעם ביום או מעכב EGFR-TK דור ראשון אחר (גפטיניב או ארלוטיניב). החלפה בין קבוצות המחקר בוצעה עם התקדמות מחלה או חיוביות למוטציית T790Mי(25% מהמשתתפים) התוצא העיקרי שנבדק היה PFS ו-OS היוותה תוצא משני.
במחקר נמצא כי אוסימרטיניב מובילה לשיפור מובהק סטטיסטית ב-OS לעומת מעכבי ה-EGFR-TK דור ראשון האחרים עם יחס סיכונים של 0.799 (p=0.0462). משך ה-OS החציוני היה 38.6 חודשים בקבוצת האוסימרטיניב ו-31.8 חודשים בקבוצת הביקורת. שיעור השרידות לאחר 12, 24 ו-36 חודשים היה 89%, 74% ו-54%, בהתאמה, בקבוצת האוסימרטיניב לעומת 83%, 59% ו-44%, בלבד בהתאמה בקבוצת הביקורת. בהיבט בטיחות, שיעור תופעות הלוואי מדרגה 3 ומעלה היה 42% בקבוצת האוסימרטיניב לעומת 47% בקבוצת הביקורת. שיעור תופעות הלוואי שגרמו להפסקת טיפול היה 15% בקבוצת האוסימרטיניב לעומת 18% בקבוצת הביקורת.
החוקרים מסכמים כי אוסימרטיניב מובילה לשיפור קליני משמעותי ומובהק סטטיסטית בשרידות כוללת לעומת מעכבי EGFR-TK דור ראשון אחרים כטיפול קו ראשון ב-NSCLC מתקדם עם מוטציות ב-EGFR.
מקור:
Ramalingam, S.S et al. (2019) Annals of Oncology. ttps://doi.org/10.1093/annonc/mdz394.076