חדשות 03.11.2015

מחקר ב"רמב"ם" מאשר את חשיבות הפעילות הגופנית במניעת טרשת עורקים

מחקר שנעשה על חולדות מצא, כי גם חולדות שהוכלאו כך שייסבלו מ"כושר גופני מולד נמוך" וגם כאלה שהיו בעלות כושר גבוה נהנו ממדדים משופרים בעקבות פעילות גופנית

מחקר חדש שהוביל פרופסור מיכאל אבירם, מנהל המעבדה לחקר הליפידים וטרשת העורקים במרכז הרפואי "רמב"ם", מצא כי בני אדם העוסקים בפעילות גופנית ומקפידים על תזונה בריאה אכן נמצאים בסיכון נמוך יותר מאחרים לפתח טרשת עורקים. לפי המחקר, גם מי שאינם "בעלי כושר גופני מולד", כפי שמגדירים זאת החוקרים, צריכים לבצע פעילות גופנית במטרה לעכב ולמנוע טרשת עורקים.

החוקרים פרסמו דיווח על מחקרם בגיליון החודש של Journal of Nutritional Biochemistry (לקריאה לחצו כאן).

לדברי פרופ' אבירם, "טרשת העורקים - היצרות של כלי דם המובילים דם ללב או למוח – נגרמת כידוע כתוצאה מצבירת כולסטרול וכולסטרול מחומצן, בדפנות העורקים. המצב הזה מוביל למחלות לב וכלי דם, שביטויין הוא התקף לב או שבץ מוחי.

"המחקר החדש, הגם שנעשה על מודל של חולדות מעבדה, מראה כי פעילות גופנית, המשפרת את חילוף החומרים של החמצן והאנרגיה בגוף, מאטה את התפתחות טרשת העורקים. השפעה זו רבה במיוחד בקרב מי שהכושר הגופני המולד שלו גבוה.

"מידת הפעילות הגופנית תלויה בשני מרכיבים: המרכיב החיצוני, המוכר יותר, הוא התגובה הנרכשת כתוצאה מתנועה וממאמץ (עלייה בכושר הגופני), והמרכיב הפנימי, הגנטי, הפעיל גם במצב של חוסר פעילות גופנית (מצב סדנטרי).

"בניסוי היו שתי קבוצות של חולדות, שהקיפו שבעה דורות. הקבוצות נבדלו ביניהן ביכולת הריצה על גבי סרט נע, וכדי להגדיל פער זה להפרש מובהק, הוכלאו החולדות חסרות הכושר הגופני עם זכרים חסרי כושר גופני, והחולדות בעלות כושר גופני גבוה, עם זכרים בעלי כושר גופני גבוה.

"ההשוואה בין קבוצת החולדות בעלות הכושר הגופני הגבוה (high capacity runners) לבין הקבוצה בעלת כושר נמוך (low capacity runners) התאפיינה בריצה על גבי הליכון (TRADE MILL) למרחק גדול פי עשרה: בעלי הכושר הנמוך התמוטטו לאחר ריצה על ההליכון לאורך 200 מטר, לעומת 2,000 מטר בבעלי הכושר הגבוה.

"במחקר נבדקו גורמי סיכון עיקריים המובילים להתפתחות טרשת העורקים: עקה חימצונית, צבירת כולסטרול וצבירת טריגליצרידים בתאי דופן העורק".

החוקרים הראו, כי בחולדות בעלות הכושר הגופני הגבוה, לעומת בעלות הכושר הגופני הנמוך, נמצאה ירידה משמעותית ברמת חימצון התאים (25%), בצבירת הטריגליצרידים בתאים (44%) ובקליטת כולסטרול לתוך תאי דופן העורק (37%).

לדברי ד"ר אבירם, "מכאן עולה כי השיפור שחל בתאי דופן העורק המאקרופגים של החולדות מהקבוצה בעלת הכושר הגבוה לעומת זו חסרת הכושר הוא משמעותי ביותר. פירושו של דבר: בחולדות אלו (HCR לעומת LCR) יש ירידה משמעותית בסיכון להתפתחות טרשת עורקים".

פרופסור אבירם סיפר, כי הזנת שתי קבוצות החולדות במיץ רימונים המכיל נוגדי חימצון (אנטי-אוקסידנטים) פעילים ביותר מסוג פוליפנולים - ייחודיים לפרי הרימון - תרמה לעיכוב משמעותי בגורמי הסיכון לטרשת העורקים בחולדות בעלות הכושר הגופני העדיף HCR, ב-40%, ואף יותר מכך בחולדות בעלות הכושר הנמוך -LCR (ב-80%).

"בהשלכה לבני אדם", אמר פרופ' אבירם, "ניתן להסיק כי לפעילות הגופנית המובנית (גנטית) יש חשיבות רבה בעיכוב טרשת העורקים ובמניעת תוצאותיה. במצבים של חסר בכושר גופני מובנה נדרשות התערבויות נוספות באורח החיים: הורדה במשקל הגוף ושיפור התזונה שמרכיביה הם מתוך "פירמידת תפריט המזון" הים-תיכונית.

נושאים קשורים:  חדשות,  מחקר,  כושר גופני,  מודל חיה,  חולדות,  פרופ' מיכאל אבירם,  מיץ רימונים
מאמרים נוספים שיעניינו אותך
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו