תת פעילות של בלוטת יותרת המח, היפופיטיוטריזם Hypopituitarism, גורמת לשיבושים בצירים הורמונליים רבים וכפועל יוצא לפגיעה רב מערכתית עם ביטוי תסמיני מגוון. התסמונת פוגעת באיכות חיי החולים, אולם השפעתה על תוחלת החיים איננה ברורה נכון להיום. בנסיון לבדוק האם תת פעילות של יותרת המח קשורה לשיעורי תמותה חריגים חוקרים ממאיו קליניק ברוצ'סטר, ארה"ב, ערכו סקירת ספרות שיטתית, תוצאות העבודה פורסמו לאחרונה בכתב העת Endocrine.
עוד בעניין דומה
לטובת העבודה נסקרו מאגרי מידע רפואי מובילים ולוקטו מחקרים שהתמקדו בתת פעילות יותרת המח ודיווחו על שיעורי תמותה של החולים.
בניתוח הסופי נכללו 12 עבודות מחקר שפורסמו בין השנים 1996-2015 עם מדגם מאוגם של 23,515 חולים. בהשוואה לממוצע באוכלוסיה תת פעילות של בלוטת יותרת המח נקשרה לשיעורי תמותה גבוהים (יחס שיעורי תמותה משוקלל 1.55, 95% רווח בר סמך 1.14-2.11, P=0.0001). בין גורמי הסיכון לתמותה בלטו – גיל צעיר בעת גילוי המחלה, קרניופרנגיומה, טיפול קרינתי, ניתוח תוך גולגולתי, סכרת תפלה (diabetes insipidus) והיפוגונדיזם. שיעורי התמותה של נשים עם תת פעילות של בלוטת יותרת המח היו גבוהים מאלה של הגברים.
לסיכום, מסקירת ספרות שיטתית עולה כי תת פעילות של יותרת המח מקצרת את תוחלת חיי החולים, שיעורי התמותה גבוהים במיוחד בקרב נשים, חולים שלקו בתסמונת בגיל צעיר יותר וחולים שעברו טיפולים קרינתיים או ניתוחים קרניאליים.
מקור:
Endocrine. 2016 Nov 5. [Epub ahead of print]
Mortality in adults with hypopituitarism: a systematic review and meta-analysis.
Jasim S1, Alahdab F2, Ahmed AT2, Tamhane S1, Prokop LJ3, Nippoldt TB1, Murad MH4.
ערך: ד"ר צבי שליטנר
תגובות אחרונות