מחקרים 09.01.2017

טיפול פליאטיבי והשפעותיו על מטופלים ומטפלים: סקירה שיטתית ומטא-אנליזה

במטא-אנליזה שפורסמה לאחרונה ב- JAMA ביקשו החוקרים לבחון את הקשר בין טיפול פליאטיבי לאיכות חיים (quality of life – QOL), עומס תסמינים, הישרדות ומדדים נוספים, בקרב חולים סופניים והמטפלים בהם

טיפול פליאטיבי (צילום: אילוסטרציה)

הטיפול הפליאטיבי שם לו למטרה לשפר את איכות החיים ולהפחית סבל בקרב החולים במחלות קשות ובקרב בני משפחותיהם. הטיפול הפליאטיבי הופך למקובל ונפוץ יותר הן בבתי החולים והן במסגרות חוץ. סקירה שיטתית שפורסמה ב- JAMA בשנת 2008, וסקירה נוספת משנת 2011 הראו שתיהן תוצאות שאינן חד משמעיות בנוגע להשפעתו של הטיפול הפליאטיבי על מטופלים ומשפחותיהם, והצביעו על בעיות מתודולוגיות במחקרים שנסקרו. במחקר זה ביקשו החוקרים לערוך סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של מחקרים אקראיים מבוקרים שנועדו לבחון את השפעת הטיפול הפליאטיבי בהקשר של QOL, עומס תסמינים והישרדות.

שני חוקרים סקרו מאמרים רלוונטיים במנועי חיפוש. מטא-אנליזה נעשתה על מנת להעריך QOL (לפי יחידות של Functional Assesment of Chronic י[Ilness Therapy-palliative care scale [FACIT-Pal), עומס תסמינים (לפי י[Edmonton Symptom Assesment Scale [ESAS), והישרדות. בנוסף נבדקו מדדים נוספים כגון מצב רוח, תוכנית טיפול מתקדמת, מקום המוות, שביעות רצון מהטיפול, שימוש במשאבים רפואיים, והוצאות כספיות.

החוקרים סקרו כארבעים ושלושה מחקרים אקראיים מבוקרים, שכללו 12,731 מטופלים (גיל חציוני, 67 שנים) ו- 2,479 מטפלים. ב- 35 מחקרים קבוצת הביקורת הייתה טיפול שגרתי, ו- 14 מתוכם נערכו במסגרת יחידות חוץ. ניתוח להערכת סיכון להטיה בוצע לכלל המחקרים. במטא-אנליזה שנערכה לכלל המחקרים, טיפול פליאטיבי נמצא קשור לשיפור ב- QOL כעבור חודש ו- 3 חודשים (11.36 FACIT-Pal mean difference;י0.08ito 0.83,יCI 95%;יSMD 0.46) וירידה בעומס התסמינים (ESAS mean difference −10.30;י0.07− toי1.25−,יCI 95%;יSMDי0.66−). עם זאת, כאשר ניתוח הנתונים הוגבל למחקרים בעלי סיכון נמוך להטיה (5 מחקרים), הקשר בין טיפול פליאטיבי ל- QOL נחלש אך נותר משמעותי סטטיסטית. לא נמצא קשר בין טיפול פליאטיבי להישרדות (HR, 0.90; 95% CI, 0.69 to 1.17). הטיפול הפליאטיבי נמצא קשור באופן עקבי לשיפור בתוכנית הטיפול המתקדם, שביעות רצון המטופלים והמטפלים, ושימוש במשאבים רפואיים. באשר למדדים אחרים, נראו תוצאות מעורבות.

החוקרים מסכמים כי מטא-אנליזה זו מצביעה על הקשר בין טיפול פליאטיבי לשיפור ב- QOL ובעומס התסמינים בקרב חולים במחלות קשות. עם זאת, הם מסייגים ומצביעים על כך שרבים מהקשרים שנמצאו לא הוכחו כמשמעותיים כאשר האנליזה כללה מחקרים בעלי סיכון נמוך להטיה. כמו כן, לא נמצא קשר בין טיפול פליאטיבי לשיפור בהישרדות המטופלים. חשוב לציין (וכך גם כותבים המחברים בדיון), כי בסקירה זו נכללו מחקרים שנועדו להעריך התערבויות שונות ומגוונות, שכולן אמנם נכללות תחת כותרת הטיפול הפליאטיבי, אך חלקן בוצעו על ידי צוות רב תחומי שכולל מטפלים מיומנים, בעוד בחלקן הטיפול הפליאטיבי ניתן על ידי איש צוות שאינו מומחה לטיפול. לאור זאת, נראה כי יש מקום למחקרים מבוקרים נוספים, תוך התייחסות להתערבויות פליאטיביות ספציפיות.

מקור:

Kavalieratos, D., Corbelli, J., Zhang, D., Dionne-Odom, J.N., Ernecoff, N.C., Hanmer, J., Hoydich, Z.P., Ikejiani, D.Z., Klein-Fedyshin, M., Zimmermann, C. and Morton, S.C., 2016. Association between palliative care and patient and caregiver outcomes: a systematic review and meta-analysis. JAMA316(20), pp.2104-2114.

ערכה: ד"ר טל בקרמן יוסקוביץ

נושאים קשורים:  מחקרים,  טיפול פליאטיבי
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו