דיכוי ייצור טסטוסטרון, או טיפול מעכב אנדרוגן (androgen deprivation therapy – ADT), הינו טיפול מבוסס עבור סרטן ערמונית חוזר וגרורתי. לפי הדיוק והרגישות של בדיקות מוקדמות (שהיו בשימוש בשנים 1960-1970), רמות סירוס של טסטוסטרון נקבעו על ≤1.7 ננומול/ליטר [50 ננוגרם /דציליטר]. שיפור הרגישות של בדיקות הטסטוסטרון הביאה לכך שניתן להשיג על ידי סירוס כירורגי ותרופתי רמות טסטוסטרון נמוכות מ- 0.7 ננומול/ליטר [20 ננוגרם/דציליטר]. עם זאת, ההשלכות הקליניות והחשיבות של דיכוי טסטוסטרון מרבי נותרים נושא שנוי במחלוקת. סקירה מבוססת-ראיות זו העריכה מידע קליני פרוספקטיבי ורטרוספקטיבי על טיב הקשר בין דיכוי טסטוסטרון מרבי ושיפור תוצאי סרטן הערמונית באמצעות ADT.
עוד בעניין דומה
בוצע חיפוש במאגר המידע PubMed ובתקצירי כנסים אחר מאמרים שהעריכו את ההשפעה של טסטוסטרון במינון נמוך על התוצאים הקליניים של ADT. מילות המפתח לחיפוש כללו שילובים של סרטן ערמונית וטסטוסטרון, מנבא/פרוגנוסטי, ודיכוי אנדרוגן. התוצאות הוגבלו למחקרים שבחנו את הקשר בין רמות הטסטוסטרון לתוצאים הקליניים.
נתונים פרוספקטיביים ורטרוספקטיביים תמכו בקשר בין רמות טסטוסטרון נמוכות מתקן של 1.7 ננומול/ליטר לבין תוצאים משופרים. שמונה מאמרים הראו שיפורים מובהקים בתוצאים הקשורים להישרדות, כאשר מרבית המידע תמך בנקודות חתך של רמות טסטוסטרון ≤0.7 ננומול/ליטר [20 ננוגרם/ דציליטר].
לסיכום, למעקב אחר רמות הטסטוסטרון ורמות האנטיגן הספציפי לערמונית (PSA) יש תועלת קלינית, וסף טסטוסטרון של ≤0.7 ננומול/ליטר [20 ננוגרם/ דציליטר]. הינו יעד מעשי. הרמות היחסיות של טסטוסטרון ו- PSA עשויות להעיד על תגובתיות הורמונלית רציפה או התקדמות לסרטן ערמונית עמיד לסירוס (castration-resistant prostate cancer), ובמקרים אלו יש לגייס אסטרטגיית טיפול. יש צורך בתיקון התקינה של שיטות הבדיקה והתיאום הקליני על מנת לאפשר גישה רחבה לציוד מעבדה מתקדם, אשר צפויה להבטיח קבלת החלטות מדויקת.
מקור:
Can Urol Assoc J. 2017 Jan-Feb;11(1-2):16-23. doi: 10.5489/cuaj.4303.
Maximal testosterone suppression in the management of recurrent and metastatic prostate cancer.
Klotz L1, Breau RH2, Collins LL3, Gleave ME4, Pickles T5, Pouliot F6, Saad F7.
תגובות אחרונות