למערכת הראייה תפקידים קריטיים שאינם קשורים לתפיסת התמונה, כמו תגובת הרשתית לאור אשר יש לה תפקיד מכריע בוויסות הפרשת המלטונין. עיוורים סובלים לעיתים קרובות מהפרעות שינה בשל כך. עם זאת, אובדן ראייה, במיוחד בגיל צעיר, מפוצה ע״י שינויים פלסטיים במוח הראייתי אך גם באיזורי מוח אחרים. מחקר זה בדק כיצד היעדר הגירוי הסנסורי הראייתי בעיוורים משפיע על המבנה המיקרוסקופי של השינה.
עוד בעניין דומה
11 עיוורים ו-11 רואים גויסו למחקר. מבין העיוורים, 5 התעורו בגיל מוקדם (4 מלידה ואחד מגיל שנה), ו-6 התעוורו בגיל מאוחר (8-40 שנים). כל הנבדקים עברו בדיקת שינה ביתית לשלול דנ״ש (AHI מעל 15 לא נכללו) ותנועות גפיים מרובות. הנבדקים ישנו במעבדת שינה שני לילות. בראשון נבדקה פאזת השינה ע״י מדידת הפרשת מלטונין ברוק כל שעתיים (פאזה הוגדרה נורמלית אם התחלת הפרשת מלטונין היתה בין השעות 20:00-00:00). בלילה השני בוצעה פוליסומנוגרפיה.
נתונים סטטיסטיים: בנבדקים עיוורים נמצאה יותר הסטה של פאזת השינה לעומת רואים. המבנה הכללי של מחזורי השינה ושלבי השינה היה דומה בכל הקבוצות. בעירות נצפתה הפחתה כללית בגלי אלפא אוקסיפיטלים בעיוורים, אך לא נמצא הבדל משמעותי במבנים המיקרוסקופים בין עיוורים ורואים כולל כישורי שינה, גלי דלתא ושיני מסור בשנת REM.
סיכום: במחקר נמצא כי למרות שבעיוורון חלה ירידה בגלי אלפא בזמן ערות, לא היו הבדלים משמעותיים במבנים המיקרוסקופים של השינה בין עיוורים לרואים.
מקור:
Preserved sleep microstructure in blind individuals
Sébrina Aubin, Julie AE. Christensen, Poul Jennum, Tore Nielsen, Ron Kupers and Maurice Ptito. Sleep Medicine, E-published, December 2017.
ערכה: ד״ר נועה גולדשר מינרבי
תגובות אחרונות