מטה-אנליזה של שני מחקרים שלב III מצאה כי טיפול אחזקתי עם פלואורופירימידין ובוואציזומאב (אווסטין) מביא לשיפור של עשרות אחוזים בהישרדות ללא התקדמות ראשונה ושנייה של מטופלים עם סרטן גרורתי של המעי הגס, אך ללא השפעה מובהקת על ההישרדות הכללית, בהשוואה לתצפית בלבד. עם זאת, משתנים אפידמיולוגיים, קליניים ופתולוגיים לא השפיעו על השפעות הטיפול האחזקתי.
עוד בעניין דומה
המחקרים CAIRO03 ו-AIO 0207 הדגימו יעילות של טיפול אחזקתי המשלב פלואורופירימידין (Fluoropyrimidine) עם בוואציזומאב (Bevacizumab – Avastin) בקרב מטופלים עם סרטן גרורתי של המעי הגס (metastatic colorectal cancer - mCRC).
המטרה של מטה-אנליזה זו של נתוני מטופלים אינדיבידואליים עם מעקב מעודכן היתה לספק הערכות מדויקות יותר של השפעות הטיפול ולזהות תתי-קבוצות שמניבות באופן מרבי מטיפול אחזקתי או תצפית.
שני מחקרים אלה בשלב III כללו 871 מטופלים אשר הוקצו אקראית לטיפול אחזקתי עם פלואורופירימידין ובוואציזומאב או לתצפית. מטה-אנליזה זו חקרה האם השפעת הטיפול השתנתה לפי מין, גיל סטטוס תפקודי, תגובה לטיפול אינדוקציה, מיקום הגידול המקומי, מספר אתרי הגרורות, שלב המחלה וכריתת הגידול המקורי, רמת LDH בדם, ספירת טסיות, רמת CEA בדם וסטטוס מוטציות בגנים RAS ו-BRAF.
התוצא העיקרי היה משך הזמן עד להתקדמות שנייה לאחר הצגת משטר האינדוקציה (הישרדות ללא התקדמות שנייה – progression free survival 2 – PFS2). תוצאים משניים היו הישרדות ללא התקדמות ראשונה (PFS1) והישרדות כללית.
עם חציון מעקב של 68.5 חודשים (טווח בין רבעוני: 54.6-87.0), טיפול אחזקתי היה יעיל יותר בהשוואה לתצפית מבחינת PFS1 (יחס סיכון [hazard ratio – HR]:י0.40, 95% רווח בר סמך: 0.34-0.47) ו-PFS2י(0.70, 0.60-0.81). לא אותרו תתי-קבוצות שלא הניבו מטיפול אחזקתי מבחינת PFS1 ו-PFS2; לא נצפו השפעות קליניות רלבנטיות בתתי הקבוצות.
תוצאות מצטברות של ההישרדות הכללית היו ללא מובהקות סטטיסטית (HR: 0.91, 0.78-1.05) והמחקרים הראו הטרוגניות ניכרת בהשפעה הכללית של הטיפול ובהשפעות על תתי הקבוצות.
טיפול אחזקתי עם פלואורופירימידין ובוואציזומאב (אווסטין) יעיל עבור כל המטופלים עם mCRC, ללא תלות בתתי הקבוצות שנבדקו.
מקור:
תגובות אחרונות