מחקר חדש בוצע במטרה להעריך את הקשר בין ניקוד סיכון פוליגני ואורח חיים בריא והיארעות שבץ. המחקר הינו מחקר עוקבה פרוספקטיבי שנערך בבריטניה וכלל 306,473 נשים וגברים, בגילאים 40-73, שגויסו למחקר בין 2006 ו-2010.
עוד בעניין דומה
התוצא הראשוני שנמדד היה Hazard ratio לשבץ ראשון, כפי שהוערך על ידי רגרסיית Cox. נמדד ניקוד פוליגני של 90 פולימורפיזם בנוקלאוטידים שנמצאו בעבר קשורים עם שבץ והוא נקבע כ P<1×10−5, על מנת למדוד את הקשר עם היארעות שבץ. היצמדות לאורח חיים בריא נקבע על בסיס ארבעה משתנים: אי עישון, דיאטה בריאה, BMI של פחות מ-30 ק"ג/מ² ופעילות גופנית קבועה.
במהלך משך מעקב חציוני של 7.1 שנים (2,138,443 שנות אדם), נרשמו 2,077 מקרי שבץ (1541 שבץ איסכמי, 287 דימום תוך גולגולתי ו-249 דימום סאב-ארכנואיד). הסיכון להיארעות שבץ היה גבוה ב35% בקרב אלו הנמצאים בסיכון גנטי גבוה (שליש עליון של ניקוד פוליגני) בהשוואה לאלו עם סיכון גנטי נמוך (שליש תחתון של ניקוד פוליגני): Hazard ratio 1.35י(95%CI 1.21-1.50 ; p= 3.9×10−8 ).
אורח חיים פחות בריא (0 או 1 משתני אורח חיים בריא) היה קשור עם עלייה של 66% בסיכון לשבץ בהשוואה לאורח חיים בריא (3 או 4 משתני אורח חיים בריא): 1.66 (1.45-1.89 ; P=1.19×10−13). הקשר עם אורח חיים היא עצמאי מסטטוס הסיכון הגנטי.
לסיכום, במחקר עוקבה זה, גורמים גנטיים ואורח חיים היו קשורים באופן עצמאי זה מזה עם היארעות שבץ. תוצאות אלו מדגישות את היתרון לכלל האוכלוסייה בהיצמדות לאורח חיים בריא, ללא תלות בסיכון הגנטי.
מקור:
ערכה: ד"ר נועה יקירביץ אמיר
תגובות אחרונות