תרופות אימונותרפיות גרמו למהפכה בניהול של גידולים מוצקים מרובים. נתונים קלינים מוקדמים חושפים את הפעילות הקלינית של אנטגוניסטים לקולטני מוות תאי ליגנד-1/ (pd-1/pd-L1) במספר קטן של חולים עם שד גרורתי סרטן. במאמר סקירה של חוקר אמריקאי מ-John Hopkins University בוצעה סקירה מקיפה על המשמעות הקלינית לסרטן השד של המנגנונים החיסוניים של תרופה זו.
עוד בעניין דומה
בסקירה מודגש כי הפעילות הקלינית מופיעה בסבירות גבוהה יותר כאשר הגידול הוא מסוג triple negative, PD-L1þ, ו/או כולל רמות גבוהות יותר הסתננות לויקוציטים. בנוסף תגובת הגידולים לטיפול ב-atezolizumab ו-pembrolizumab נראית ממושכת בסרטן שד גרורתי triple negativeי (TNBC), מה שמעיד כי תרופות אלו יכולות לשנות את חייהם של חולים המגיבים לתרופה.
המאמצים הקליניים הנוכחיים מרוכזים כרגע במספר מימדים; בפיתוח שילובי תרופות אימונותרפיות המיועדות לאלו שאינם מגיבים לטיפול היחידני, בהעמקת התגובות הקליניות המתרחשות, ובהתגברות על עמידות פוטנציאלית לטיפול חיסוני. זיהוי סמנים שיכול לנבא את הפוטנציאל לתגובה לטיפול אימונותרפי יחידני, זיהוי שילובי האימונותרפיה הטובה ביותר עבור חולה מסוים, ופיתוח הנחיות לטיפול הצלה בחולים עם מחלה פרוגרסיבית נמצאים בעדיפות קלינית גבוהה.
ניסויים קליניים חכמים בדיקת שילובים חיסונים רציונליים הכוללים הערכות ביומרקרים הכרחיים על מנת להאיץ את ההתקדמות הקלינית, ולהביא אותנו קרוב לטיפול אימונותרפי יעיל עבור כמעט כל המטופלים עם סרטן השד.
מקור:
תגובות אחרונות