בהשוואת מקרי תמותה של 201,918 מטופלי דיאליזה לעומת האוכלוסיה הכללית, מצאו החוקרים שמטופלי הדיאליזה נמצאו בסיכון מוגבר לתמותה מדימומים ואוטמים עורקיים.
עוד בעניין דומה
טיפולי דיאליזה הם מצב המקושר גם עם סיכון מוגבר לאירועי דימום וגם לאירועי אוטם. עם זאת, קיים מידע מוגבל בלבד בנוגע לדימום כסיבת המוות לעומת אוטם באוכלוסיה זו. מטרת מחקר זה הוגדרה על ידי החוקרים כחקירת מקרי דימום, אוטם לבבי ושבץ מוחי כסיבות מוות במטופלי דיאליזה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
לצורך כך, כללו החוקרים 201,918 מקרי מוות של חולים מ-11 מדינות מרשם ERA-EDTA שהתחילו טיפולי דיאליזה בין השנים 1994 ו-2011 ושעליהם נעשה מעקב לאורך שלוש שנים. החוקרים ביצעו תקנון לגיל ולמין בחישוב היחס שבין דימום, אוטם לבבי ושבץ מוחי כסיבת המוות באוכלוסיית המטופלים לעומת הרישום הכללי לסיבות המוות באירופה.
קשרים בין גורמי סיכון אפשריים למקרי מוות מסיבות אלה נחקרו באמצעות חישוב יחס סיכונים ברמת רווח-סמך של 95% תוך שימוש ברגרסיית Cox.
החוקרים מצאו שבהשוואה לאוכלוסיה הכללית, יחס הסיכויים המתוקנן למין ולגיל עבור תמותה עקב דימום בקרב מטופלי דיאליזה עמד על 12.8 (רווח-סמך 95%, 13.7-11.9) (6.2 מקרים לכל 1,000 שנות-אדם בקרב חולי דיאליזה לעומת 0.3 לכל 1,000 שנות-אדם באוכלוסיה הכללית), עבור תמותה עקב אוטם לבבי יחס הסיכויים עמד על 13.4 (רווח-סמך 95%, 13.9-13.0) (22.5 לעומת 0.9 ל-1,000 שנות-אדם) ועבור תמותה עקב שבץ מוחי יחס הסיכויים עמד על 12.4 (רווח-סמך 95%, 12.9-11.9, 14.3 לעומת 0.7 ל-1,000 שנות-אדם).
על בסיס תוצאות מובהקות אלה הסיקו החוקרים שמטופלי דיאליזה נמצאים בסיכון מוגבר לתמותה עקב אירועי דימום ואוטם עורקי בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. על כן, החוקרים ממליצים לקלינאים להיות מודעים לתמותה הגוברת עקב מצבים אלה באוכלוסיית מטופלי הדיאליזה.
מקור:
Ocak. G. et al, Journal of Thrombosis and Haemostasis. (2018). 16 (10)
תגובות אחרונות