מחלת החזר קיבתי-ושטי (GERD) ודיספפסיה תפקודית (Functional dyspepsiaי[FD]) חופפות באופן תדיר. עם זאת, לא יוסדו גישות טיפוליות למטופלים הסובלים משני המצבים. מחקר זה השווה את השפעות הטיפול עם נוגדי משאבות פרוטונים (PPI) במטופלים הסובלים מדיספפסיה תפקודית הקשורה למחלת החזר קיבתי-ושטי, בשלוש קבוצות חולים שנבדלו בחומרת תסמיני המחלה.
מטופלים שאובחנו בתסמיני החזר קיבתי-ושטי ודיספפסיה תפקודית טופלו עם PPI למשך ארבעה שבועות לאחר בדיקה אנדוסקופית. חומרת התסמינים ומידת התגובה לטיפול הוערכו לפני ואחרי ארבעת שבועות הטיפול, בעזרת מבחן ייעודי להערכת יעילות הטיפול ושביעות הרצון של חולי החזר קיבתי-וושטי ודיספפסיה (GERD-TEST). המטופלים חולקו לשלוש קבוצות בהתאמה לחומרת תסמיני החזר קיבתי-וושטי כפי שהוערכו בעזרת שיטת ניקוד ייעודית (GERD-SS) טרם הטיפול.
בוצע ניתוח של נתונים מ-233 מקרים (40 קלים, 151 בינוניים, 42 חמורים). ניתוח הניקוד הטרום-טיפולי לכל תסמין גילה שניקוד GERD-SS גבוה יותר היה קשור באופן מובהק לניקוד גבוה יותר בכל סוג של ניקוד FD.
טיפול במשך ארבעה שבועות עם נוגדי משאבות פרוטונים הקל משמעותית ובאופן מובהק את כל תסמיני החזר קיבתי-ושטי או דיספפסיה תפקודית. החוקרים ציינו שהנקודה החשובה ביותר הייתה שהשינוי בניקוד של כל אחד מהתסמינים לאחר ארבעה שבועות טיפול, ביחס לניקוד הטרום-טיפולי, היה גדול באופן מובהק בקבוצות בהן תועד ניקוד GERD-SS חמור יותר.
החוקרים סיכמו שתסמיני דיספפסיה תפקודית הקשורים לתסמיני החזר קיבתי-ושטי חמורים יותר אמורים להיות קשורים לחומציות ושטיפול חד-תרופתי עם נוגדי משאבות פרוטונים מומלץ כטיפול הבחירה בחולים מסוג זה.
מקור:
Isshi, K. et al. (2019). Journal of Gastroenterology. 54(6): 492-500
תגובות אחרונות