אי ספיקת לב (אס"ל) עלולה לגרום לפרפור פרוזדורים, ופרפור פרוזדורים מחמיר אס"ל. מחקר זה נועד לבחון את ההשפעות הקליניות לטווח ארוך של טיפול בצריבה למניעת פרפור פרוזדורים (Atrial Fibrillation Ablation), על מטופלים עם אס"ל.
עוד בעניין דומה
במחקר השתתפו 106 מטופלים עם אס"ל, מתוכם 51 (48.1%) עם תפקוד ירוד של החדר השמאלי (HFrEF) ו-55 (51.9%) עם תפקוד שמור של החדר השמאלי (HFpEF). כלל המטופלים עברו טיפול בצריבה. בכלל המטופלים בודד מוצא וריד הריאה באופן מוצלח וב-38 (35.8%) מטופלים בוצעה בנוסף צריבה בשיטת Substrate Modification.
תקופת המעקב הממוצעת עמדה על 32.4 ± 18.6 חודשים ומספר ההליכים הממוצע היה 1.4 ± 0.5 למטופל. אצל 29 (27.3%) מטופלים שולבו בטיפול מינונים נמוכים של תרופות לטיפול בהפרעות קצב. נקודת הסיום הוגדרה כשילוב של תמותה מכל הסיבות, אירועי מוחי, ואשפוז הקשור לאס"ל.
אחוזי המטופלים שלאחר שלוש שנים לא סבלו מהפרעות קצב פרוזדוריות חוזרות, לא עברו אשפוזים הקשורים לאס"ל ולא עברו את תנאי נקודת הסיום, היו 88.7%, 97.6% ו-97.6% בחולי ה-HFrEF ו-79.3%, 96.2% ו-91.8% בחולי ה-HFpEF, בהתאמה.
החוקרים מצאו כי אצל 37 (72.5%) חולי HFrEF, תפקוד החדר השמאלי התנרמל (LVEF ≥50%) לאחר טיפול הצריבה. הגורם המנבא היחיד לכך היה קוטר דיאסטולי קטן של חדר שמאל (LVDd) (OR = 0.863; 95% CI,י0.779-0.955, p = 0.005). אצל חולי ה-HFpEF, נצפתה הקטנת ה-LVDdי(≥5 מ"מ) ב-16 (29.1%) מטופלים לאחר טיפול הצריבה, והגורם המנבא היחיד לכך היה "No recurrence": ללא הישנות הפרעות הקצב לאחר הטיפול (OR = 6.229; 95% CI = 1.524–25.469, p = 0.011).
לסיכום, טיפול בפרפור עליות באמצעות צריבה יכול להוות את אחת האפשרויות הטיפוליות החשובות ביותר בניהול מטופלים הסובלים מאס"ל עם פרפור פרוזדורים, ללא קשר לתפקוד החדר השמאלי.
מקור:
Ichijo S. et al. (2018) Journal of Cardiology 72, 240-246
תגובות אחרונות