למטופלים עם סקלרודרמה וללא סרטן נוגדנים מועשרים כנגד RPA194 בנוסף לנוגדנים כנגד RPC155. היות שמוטציות בגן המקודד את RPC155 בחולים אלה מהווה ככל הנראה גורם ביצירת חיסוניות עצמית כנגד חלבון זה, המידע שבמחקר הנוכחי מעלה את האפשרות שפיתוח נוגדנים כפולים נגד RPA194 ו–RPC155 יכול להשפיע על היארעות מקרי סרטן.
עוד בעניין דומה
למרות עדויות רבות לכך שהמחלה היא תופעה אוטו-אימונית משנית לסרטן, בכ-85% מחולי הסקלרודרמה עם נוגדנים כנגד RNA-Polymerase III -אנטי RPC155, לא מתגלה סרטן. מטרת מחקר זה היתה לגלות האם בחולים עם סקלרודרמה וללא סרטן קיימים נוגדנים נוספים.
המחקר כלל 168 חולי סקלרודרמה עם נוגדנים כנגד Anti-RPC155, בהם 80 עם אבחנה של סרטן ו-88 ללא אבחנה של סרטן לאחר מעקב של למעלה מחמש שנים. 35 דגימות דם נבחרו באקראי (17 ממטופלים עם סרטן ו-18 ממטופלים ללא סרטן) לצורך גילוי נוגדנים נוספים בעזרת שיטת Immunoprecipitation - IP. מקטע בגודל של כ-194 קילודלטון הועשר בקבוצה של החלים ללא סרטן וזוהה בתור היחידה הגדולה של RNA -Polymerase-I RPA194.
נעשה שימוש ב-RPA194 שיוצר במעבדה בשביל לוודא האם נוגדן כנגד יחידה זו היה מועשר בקרב חולים עם נוגדנים כנגד RPC155 וללא סרטן. נוגדנים כנגד RPA194 נצפו בשיעור הרבה יותר גבוה בקבוצת החולים ללא הסרטן בהשוואה לקבוצת החולים עם הסרטן (18.2% בהשוואה ל-3.8%, בהתאמה, p=0.003). למטופלים עם שתי קבוצות הנוגדנים היה סיכוי נמוך באופן משמעותי למחלה חמורה של דרכי העיכול בהשוואה למטופלים עם נוגדנים כנגד RPC155 בלבד (26.3% לעומת 15.0%, p=0.043).
מקור:
Shah A.A et al (2019). Arthritis Rheumatol, 71: 1571-1579.;
תגובות אחרונות