אסתמה אלרגית 15.01.2020

טיפול עם אומאליזומאב ושיפור בתפקודי הריאות לפי הפיכות FEV1 ורמות אאוזינופילים

אנליזה פוסט-הוק הוכיחה כי טיפול עם אומאליזומאב במטופלים עם אסתמה אלרגית בדרגה בינונית עד חמורה משפר את תפקודי הריאות לאחר 16 שבועות טיפול, בהשוואה לאינבו

טיפול באסתמה (צילום: אילוסטרציה)

אנליזות סכימה (Pooled) פוסט-הוק שנעשו לאחרונה הדגימו שיפור בתפקודי הריאות לאחר 16 שבועות טיפול עם אומאליזומאב בהשוואה לאינבו, במטופלים הסובלים מאסתמה אלרגית בדרגה בינונית עד חמורה. השיפור שנצפה היה משמעותי יותר בתת הקבוצות עם רמת בסיס פחות מרשימה של FEV1 Percent Predictedי(Forced Expired Volume in 1 Sec), רמות אאוזינופילים גבוהות יותר והפיכות (Reversibility) גבוהה יותר של FEV1.

החוקרים חיפשו להרחיב ממצאים אלה על ידי בדיקת ההשפעה של אומאליזומאב על תפקודי הריאות במשלבים שונים של תת קבוצות, עם הפיכות 1FEV גבוהה ונמוכה ורמות אאוזינופילים גבוהות ונמוכות.

האנליזה התבססה על נתונים מתוך שני מחקרי פאזה 3 (008/009) עם אומאליזומאב, שבדקו טיפול עם קורטיקוסטרואידים בשאיפה בשלב מינון-יציב (dose-stable phase) במשך 16 שבועות.

המחקרים בוצעו בהשתתפות מטופלים עם אסתמה אלרגית בדרגה בינונית עד חמורה. ההפרשים של ממוצע הריבועים הפחותים (Least Square Mean,יLSM) לפי טיפול ספציפי ורווח בר-סמך 95%, עבור FEV1 אבסולוטי מרמת הבסיס ההתחלתית ועד שבוע 16, נבדקו בתתי הקבוצות של המטופלים. תתי הקבוצות הוגדרו על ידי משלבים של הפיכות FEV1 גבוהה (20%<) ונמוכה (20%≥) ורמות אאוזינופילים גבוהות (≥ 150 למיקרוליטר ו-≥ 300 במיקרוליטר) ונמוכות (<150 למיקרוליטר ו-<300 למיקרוליטר). הפיכות הוערכה בבדיקת סקר ורמות אאוזינופילים נמדדו בשלב הבסיס ההתחלתי של מחקרי ה-008/009.

סך כולל של 1,071 מבוגרים ומתבגרים (מגיל 12 ומעלה) עברו חלוקה רנדומלית לקבוצת אומאליזומאב (542 משתתפים) וקבוצת אינבו (529 משתתפים). בשבוע 16, למטופלים עם הפיכות FEV1 של מעל 20% ורמות אאוזינופילים של 300 למיקרוליטר ומעלה, היה שינוי בממוצע הריבועים הפחותים (רווח בר-סמך 95%) מרמת הבסיס.

תוצאות אלו הודגמו עבור אומאליזומאב לעומת אינבו, כפי שמפורט להלן: 185.7 מיליליטר (104.6, 266.8) לעומת 105.6 מיליליטר (25.4, 185.8). השינוי בממוצע הריבועים הפחותים (רווח בר-סמך 95%) מרמת הבסיס של FEV1, במטופלים עם הפיכות FEV1 של 20% ומטה ורמות אאוזינופילים של פחות מ-200 למיקרוליטר, בקבוצת האומאליזומאב לעומת האינבו היה: 69.2 מ"ל (15.6, 122.8) לעומת 40.3- מ"ל (101.5-, 21.0).

במטופלים עם הפיכות גבוהה של FEV1 ורמות אאוזינופילים נמוכות ולמטופלים עם הפיכות נמוכה של FEV1 ורמות אאוזינופילים גבוהות (20%< / <300 למיקרוליטר או 20%≥ / ≥ 300 למיקרוליטר) נצפו לרוב שינויים בממוצע הריבועים הפחותים של FEV1 מרמת הבסיס.

השינויים שנצפו היו בטווח בין התוצאות שנמצאו עבור תתי הקבוצות עם ההפיכות הנמוכה עם רמות אאוזינופילים נמוכות והפיכות גבוהה עם רמות אאוזינופילים גבוהות. באופן דומה אך פחות משמעותי, שינויים בממוצע הריבועים הפחותים של FEV1 מרמת הבסיס, עם אומאליזומאב ואינבו, נצפו במטופלים עם הפיכות FEV1 גדולה מ-20% לעומת אלו עם הפיכות של 20% ומטה. כמו גם עבור המטופלים עם רמות אאוזינופילים של 150 למיקרוליטר ומעלה לעומת מתחת ל-150 למיקרוליטר. תוצאות הבטיחות שעלו מהניסויים פורסמו בעבר.

מסקנת החוקרים היתה כי אנליזה פוסט-הוק זו תומכת באנליזות שנעשו בעבר. הודגם השיפור בתפקודי הריאות לאחר 16 שבועות, במטופלים עם אסתמה אלרגית בדרגה בינונית עד חמורה, אשר מטופלים עם אומאליזומאב בהשוואה לאינבו.

מקור:

Casale T.B., Chipps B.E., Haselkorn T. et al. (2019) A31. ASTHMA: CLINICAL STUDIES I.

נושאים קשורים:  מחקרים,  רפואת דרכי אוויר,  אסתמה,  אסתמה אלרגית,  אומאליזומאב,  אאוזינופילים,  תפקוד ריאתי
תגובות
 
האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו